איך כדאי לרפא אפיזיוטומיה?

כיצד לרפא אפיזיוטומיה
כיצד לרפא אפיזיוטומיה.
אפיזיוטומיה טומנת בחובה סיכונים מסוימים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות צריכים לבקש את הסכמת האם לעתיד כדי לבצע אותה.

זה נורמלי שלאישה בהריון יהיו חששות מסוימים כשהיא הולכת לראות את היועץ שלה. לעתים קרובות היא תשמע מונחים שיכולים להישמע די מפחידים, ואפיזיוטומיה היא אחד מהם. נסביר כיצד לרפא אפיזיוטומיה במאמר זה, כמו גם למה זה מיועד.

הרופא תמיד צריך להקפיד לענות על שאלות האם ולהסביר לה את התנאים בצורה ברורה כאשר מדברים על האפיסיוטומיה, כך שהמטופלת תבין הכל במהלך הראיון של היועץ וההערכה הגופנית.

האפיסיוטומיה היא חתך כירורגי שרופא יעשה במהלך הצירים כדי להרחיב את פתח הנרתיק. הם יבצעו את זה כמה שניות לפני שהתינוק יוצא. מה שהם עושים זה לעשות חתך בפרינאום; כלומר, האזור שבין הפות לפי הטבעת. ההתערבות דורשת תפרים וטיפול לאחר מכן.

מטרת החתך היא למנוע קריעה של שרירי הנרתיק. זה לא פצע חמור כמו זה שנובע מניתוח קיסרי, שבו חותכים שכבות עוקבות של רקמות כדי להסיר את התינוק, אבל הוא נמצא באזור עדין.

עלינו להיות ברורים שלמרות שהרופא עשוי להציע או להמליץ על כך, למטופל תמיד תהיה המילה האחרונה. במידה והחלטת להסכים לכך, עליך לחתום על טופס הסכמה שיסביר את כל הפרטים על התהליך, משמעותו ואף הטיפול שיידרש בהמשך.

מאפייני אפיזיוטומיה

לאחר שהתינוק עוזב את הנרתיק, הרופא ממשיך להדביק תפרים על הפצע. הליך זה אינו מבוצע בכל הלידות הנרתיקיות, אלא רק בעת הצורך. הרי המצב האידיאלי הוא שהאישה תוכל ללדת באופן טבעי.

איש המקצוע הרפואי עשוי לשקול שאם הם לא יבצעו את האפיסיוטומיה, ייתכן שהקרע לאחר מכן יהיה גדול יותר, או שהתינוק עלול לסבול. בגלל זה, אתה חייב לשקול את כל היתרונות והחסרונות.

האפיסיוטומיה עשויה לדרוש בין שניים לחמישה תפרים, והליך זה ידוע בשם אפיזיוראפיה.

ייתכן שגם ללא אפיזיוטומיה, תזדקק לתפרים. זה קורה לעתים קרובות עקב קרעים המתרחשים באופן טבעי במקרים מסוימים, ויבטיח שאין צורך בהתערבות עתידית.

נסביר כיצד לרפא אפיזיוטומיה במאמר זה
נסביר כיצד לרפא אפיזיוטומיה במאמר זה, כמו גם למה זה מיועד.

בשתי הנסיבות, לפני החלת תפרים, על הרופא לבצע עבודות תיקון באזור הנרתיק, כמו גם בשריר ובעור. לאחר מכן הוא ימשיך ליישם את התפרים, תוך שימוש בחומר סינטטי שייספג בעור בסיום המשימה.

זה שונה במקצת באפיסיוטומיה, אם כי סביר מאוד שהתפרים ייצאו מעצמם. אם זה לא קורה לאחר עשרה ימים - מה שיכול לקרות גם בתדירות גבוהה למדי - הרופא יסיר אותם. זהו תהליך מהיר וקל.

ייתכן שהתפרים לא ייפלו מעצמם, או ייספגו מחדש בעור, בגלל שהחוט שבו השתמשו היה עבה מדי, או בגלל שהפצע לא התייבש כראוי.

כיצד לרפא אפיזיוטומיה

כאשר ההתערבות מתרחשת בבית חולים, אזי צוותי הבריאות יבצעו את הטיפול הבא הנדרש. הם גם יתנו לך הנחיות מדויקות כיצד להמשיך לטפל ולרפא את האפיסיוטומיה בבית. הסוד העיקרי לתוצאה מוצלחת הוא היגיינה נכונה.

לאחר הלידה, ובמשך יומיים או שלושה לאחר מכן, הנרתיק פולט זרימה הנקראת לוכיה, שהיא כמו מחזור כבד מאוד. לאחר הפצע והתפרים בו זמנית עם הלוכיה יוצרת אי נוחות רבה בהתחלה. כדי להתמודד עם זה, עליך לעקוב בקפידה אחר ההנחיות הרפואיות על מנת לרפא את האפיסיוטומיה בצורה נכונה.

זה מספיק לשטוף את האזור פעמיים ביום (אבל תמיד לאחר יציאות). תכונותיו הטבעיות של העור ידאגו לשאר וימנעו זיהומים. כדי לשטוף את הפצע אפיזיוטומיה, עליך להשתמש בסבון ניטרלי. זה לא רעיון טוב להשתמש באמבטיה; אתה צריך לבצע את זה במקלחת.

לאחר שטיפת האזור, עליך לוודא שהוא יבש לחלוטין. לעולם אל תשפשף את הפצע במגבת, אלא תעשה פעולות טפיחה רכות. אוורור הפצע גם יעזור לו להתייבש טוב יותר. טיפ נוסף הוא להטיל שתן רכון קדימה, כדי שהשתן לא יבוא במגע עם התפרים.

כדאי להחליף את רפידות החיטוי לעיתים קרובות, על מנת לשמור על האזור נקי ככל האפשר. במובן זה, ישנן רפידות מיוחדות המשמשות במיילדות שיעזרו לאזור לנשום טוב יותר.

מה קורה אם זה כואב?

בדרך כלל, לאחר מספר ימים, לא תרגיש יותר את התפרים, למעט אי נוחות קלה או לחץ. כדי לשמור על זרימת אוויר טובה סביב פצע האפיזיוטומיה, לבשו בגדי כותנה רפויים. במקרה של דלקת, ניתן למרוח קרח עטוף במגבת. אתה יכול גם להשתמש במשכך כאבים אם אי הנוחות נמשכת.

לבסוף, המטופלת שעוברת את הריפוי של האפיסיוטומיה לא צריכה להתאמץ יתר על המידה ולא לעמוד לפרקי זמן ארוכים.

פופולריים