האינטראקציות בין התלמידים בבית הספר

חשוב למחנכים להבטיח שהאינטראקציות בין התלמידים בבית הספר יהיו בריאות ומכבדות
לכן, חשוב למחנכים להבטיח שהאינטראקציות בין התלמידים בבית הספר יהיו בריאות ומכבדות.
ילדים מבלים זמן רב בבית הספר. לכן, חשוב למחנכים להבטיח שהאינטראקציות בין התלמידים בבית הספר יהיו בריאות ומכבדות.

יצירת קשרים חברתיים עם בני גילם במהלך הילדות וההתבגרות היא המפתח בכל הנוגע להתפתחות מיטבית ומאוזנת. לכן, חשוב ביותר לבתי ספר לעודד אינטראקציות בריאות ומכבדות בין התלמידים. כשהם עושים זאת, הם ממקסמים את היכולות החברתיות, הקוגניטיביות והלשוניות של תלמידיהם.

במילים אחרות, על מוסדות החינוך ליצור מרחבים המאפשרים שיתוף פעולה ושיתוף פעולה בין התלמידים. כאשר זה המקרה, אינטראקציות בין תלמידים הופכות למשאב פעיל בתהליך הלמידה. ילדים גדלים באקלים מגוון המקדם את הערכים הבאים:

  • קבלה.
  • הערכה.
  • הכללה.
  • שוויון.

"השונה היא מהות האנושות. השונה היא תאונה של לידה ולכן היא לעולם לא צריכה להיות מקור לשנאה או קונפליקט. התשובה לשונה היא לכבד אותו. בכך טמון עיקרון בסיסי ביותר של שלום: כבוד לשונות. "

- ג'ון הום -

אינטראקציות חברתיות בין ילדים בסביבות אקדמיות

לפי לוין ג'ונסון, אנו יכולים להגדיר שלושה סוגים של מבנים לגבי היחסים הקיימים בין מטרות אקדמיות והשפעת החברים לכיתה בהשגתן:

  • למידה אינדיבידואליסטית. המטרות הן אינדיבידואליות, כלומר העבודה של אחרים אינה משפיעה על המטרות האישיות. במקרים אלו, כל תלמיד מקבל תמורה אישית עבור הביצועים שלו. לתוצאות שמקבלים חברים אחרים לכיתה אין השפעה על התוצאות של כל תלמיד בנפרד.
  • למידה תחרותית. כל התלמידים שואפים לאותן מטרות, אך הצלחתו של תלמיד אחד תלויה בכישלון להגיע ליעדים אלו. במילים אחרות, תהליך הלמידה הוא בלעדי. תלמיד אחד מקבל את התגמול המרבי בעוד שכל השאר בכיתה מקבלים תוצאות גרועות יותר.
  • למידה שיתופית . בתי ספר קובעים יעדים קולקטיביים שכל התלמידים יכולים להגיע אליהם. כך כל הקבוצה מרוויחה ומקבלת תמורה על התוצאות שהם משיגים.
אינטראקציות בין תלמידים הופכות למשאב פעיל בתהליך הלמידה
כאשר זה המקרה, אינטראקציות בין תלמידים הופכות למשאב פעיל בתהליך הלמידה.

בהתחשב בכך, אנו יכולים לומר שהדרך האידיאלית לעודד אינטראקציות טובות בין תלמידים היא ליישם את מבנה הלמידה השיתופית . יחד עם זאת, זה אומר שעלינו להתרחק מהמבנים האקדמיים האינדיבידואליסטים והתחרותיים של סביבות אקדמיות מסורתיות. לכן, מחנכים צריכים לארגן את השיעורים שלהם כך שתפקיד ההוראה ייפול על מורים ותלמידים כאחד.

"שיתוף פעולה הוא השכנוע היסודי שאף אחד לא יכול להגיע לשם אלא אם כן כולם מגיעים לשם."

- וירג'יניה בורדן -

יצירת קבוצות הטרוגניות לאינטראקציה

אינטראקציות שיתופיות בין תלמידים מובילות לשיפורים בהיבטים הבאים:

עם זאת, כדי שזה יתקיים, הקבוצות שנוצרו לעבודה שיתופית צריכות להיות:

  • קטן בגודל: לא יותר משלושה עד חמישה תלמידים בקבוצה.
  • הטרוגנית: קבוצות צריכות לכלול תלמידים עם יכולות מגוונות, מוטיבציות, צרכים וכו'.

לצורך העניין, חשוב לציין שהרכבת הקבוצות המגוונות הללו דורשת ערבוב של בנים ובנות בקבוצות שונות. יחד עם זאת, על המחנכים להעריך את התאימות וחוסר ההתאמה האפשריות הקיימות בין חברים לכיתה.

ברגע שהמורים לוקחים בחשבון את השיקולים הללו, הם יכולים לחלק את תלמידיהם לשלוש תת-קבוצות:

  • אלה שיש להם יכולת גדולה יותר לעזור לאחרים.
  • אלה שזקוקים לעזרה נוספת כדי להשלים את עבודת בית הספר .
  • שאר הכיתה.

כאשר מורים מקימים קבוצות, עליהם לכלול לפחות תלמיד אחד מכל אחת מתתי הקבוצות הללו בכל צוות עבודה.

לדוגמה, נניח שמורה מחליט ליצור צוות של ארבעה תלמידים. באופן אידיאלי, צוות זה יהיה מורכב מתלמיד אחד שיכול לעזור לאחרים ותלמיד אחד שזקוק לעזרה נוספת. חברי הצוות הנותרים יהיו בעלי יכולות אקדמיות ממוצעות יותר.

כך, לא רק שחברים לכיתה ישיגו ידע ומיומנויות אקדמיות חדשות, אלא הם גם ירכשו את היכולת ליצור קשרים חברתיים ואינטראקציה עם כל מיני אנשים... כולל כאלה ששונים מהם.

"הכלה אינה קשורה רק לקרבה פיזית. היא עוסקת בתכנון מכוון להצלחת כל התלמידים".

דניאל קומין -

פופולריים