להבין שגם אמא ואבא הם בני אדם

הם בהכרח מתמודדים עם המציאות שגם אמא ואבא הם בני אדם
עם זאת, כשהם גדלים, הם בהכרח מתמודדים עם המציאות שגם אמא ואבא הם בני אדם.
כשהילדים צעירים, אמא ואבא הם הגיבורים שלהם. עם זאת, מתבגרים חייבים להבין שגם אמא ואבא הם בני אדם.

עבור ילדים קטנים, ההורים שלהם הם כמו גיבורי על, לא מסוגלים לעשות טעויות ומחזיקים בכל התשובות. ההערצה שהילדים חשים כלפיהם מובילה אותם לאמץ את אותן עמדותיהם ואף לחקות אותן תוך כדי משחק. עם זאת, כשהם גדלים, הם בהכרח מתמודדים עם המציאות שגם אמא ואבא הם בני אדם.

ככל שמתקרב גיל ההתבגרות, ההשקפה האידיאלית הזו על ההורים נעלמת. הצורך בבניית זהות משלו כרוך, לעתים קרובות למדי, בהתנגדות עזה כלפי ההורים. לכן, עלינו להכין את עצמנו כמו גם את ילדינו וצעירינו לרגע שבו הגילוי הזה מתרחש.

האם אתה הגיבור של הילדים שלך?

מלידה, תינוקות זקוקים להוריהם כדי לשרוד. בלעדיהם, הם לא יוכלו לענות על הצרכים הפיזיולוגיים והרגשיים הבסיסיים ביותר שלהם. קצת מאוחר יותר, במהלך שנות החיים הראשונות, ההורים הופכים לנקודות ההתייחסות המקסימליות של ילדיהם.

מהם הם לומדים לדבר ולהתנהג. הם מחקים ומאמצים הרבה מהעמדות שלהם ומאמינים שהוריהם מחזיקים בכל האמת. עבור ילדים, הורים הם אותם אנשים שתמיד יודעים מה לעשות ומה לומר. אלה שאליהם הם יכולים לפנות כדי לקבל חוכמה ונחמה. בתוך עולמם הקטן והמצומצם, אמא ואבא נראים כמו דמויות כל יכול.

הערצה זו ניכרת בנטייתם של תינוקות לקחת את הוריהם כמודל לחיקוי. ילדים לא יעשו מה שאתה אומר להם, אבל הם תמיד יחקו את מה שהם רואים אותך עושה.

לכן, הכרחי מאוד להיות מודעים לאופן שבו אנו פועלים כלפי ילדינו. למרות שהם אולי נראים קטנים מכדי לשים לב, הם באמת כמו ספוגים שמסוגלים לספוג כל מה שבא מאיתנו.

המיתוס קורס

בכך שמראה להם מגיל צעיר שגם אמא ואבא הם בני אדם
בכך שמראה להם מגיל צעיר שגם אמא ואבא הם בני אדם.

עם זאת, מצב זה הוא זמני מכיוון שבמוקדם או במאוחר, ילדים יגלו שהוריהם אינם מושלמים. ככל שמתקרב גיל ההתבגרות, הצורך להבדיל מהם יהיה גדול יותר ויותר. וככל שההורים יהיו יותר אידיאלים, כך תהיה המכה קשה יותר לגלות שגם הם אנושיים ועושים טעויות.

לכן, הדבר הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות עבור ילדינו, עבור עצמנו ועבור הקשר שאנו חולקים הוא להראות לילדים שלנו שגם אמא ואבא הם בני אדם. וזה משהו שאנחנו צריכים להפגין מגיל צעיר.

מפתה לשמוח בהערצה הבלתי מותנית שילדים רוחשים אלינו כשהם צעירים. לבקש מהם לסלוח לנו, להודות שיש דברים שאנחנו לא יודעים, ולהראות שגם אנחנו פגיעים, יכול להיות קשה.

עם זאת, זה הרבה יותר בריא, שכן הילדים שלנו בסופו של דבר יגלו את המציאות הזו בעצמם. ותחושת ההונאה תהיה גדולה יותר אם תמיד ניסינו להציג את עצמנו לנגד עיניהם כאנשים חסרי טעות. כתוצאה מכך, הם עשויים להרגיש צורך גדול יותר למרוד בסמכותנו ולהפסיק להתחשב בנו בכל עניין.

גם אמא ואבא הם בני אדם

אז איך נוכל להחליק את המעבר? בכך שמראה להם מגיל צעיר שגם אמא ואבא הם בני אדם.

  • למרות שהם צעירים יותר, הילד שלך לא תמיד יטעה ולא תמיד אתה צודק. נסו לגרום להם להרגיש שמקבלים אותם, מכבדים אותם ומטפלים בהם.
  • אל תפחד להראות את הרגשות שלך לילדים שלך. לפעמים, אנו נמנעים מלאפשר לילדינו לראות אותנו עצובים או כועסים כדי שלא נגרום להם לדאוג. אבל רגשות הם חלק מהחיים וגם אנחנו, כבני אדם, מרגישים אותם. אם נפסיק לנסות להסתיר אותם, ננרמל את ביטוי הרגשות ונעודד ניהול רגשי.
  • בקשו מילדיכם לסלוח לכם כאשר עשית טעות. ההכרה שאיבדת את העשתונות או עשית משהו לא בסדר היא מחווה ראויה לשבח מצידך. זה יעזור להם להבין שאף אחד אינו מושלם, שכולנו יכולים לעשות טעויות, לזהות אותן ולשפר.
  • אם אינך יודע את התשובה לשאלה שילדך שואל, אמור זאת בגלוי. זה יותר מועיל להכיר בזה ולחפש יחד את התשובה מאשר להמציא משהו כי אתה לא יודע מה להגיד.

אתה לא צריך להיות מושלם כדי שהילד שלך יאהב אותך ויעריץ אותך. הרבה יותר נוח להם שיהיו להם מודלים לחיקוי חזקים אך אנושיים שיכולים להראות להם את החולשות שלהם וכיצד לנהל אותם. הצגת עצמך כאדם תשפר את ההתפתחות האישית שלהם ואת הקשר המשותף שלך.

פופולריים