מי ילדים כוססים ציפורניים?

כאן נסביר מדוע ילדים כוססים ציפורניים וכמה דרכים פשוטות לעזור להם להיפטר מההרגל הזה
כאן נסביר מדוע ילדים כוססים ציפורניים וכמה דרכים פשוטות לעזור להם להיפטר מההרגל הזה.

כסיסת ציפורניים, או כסיסת ציפורניים, היא מנהג נפוץ מאוד אצל ילדים. במקרים רבים, ניתן לראות זאת אפילו בבגרות. אבל למה ילדים כוססים ציפורניים?

הרגל שכיח זה יכול להתחיל כבר בגיל שלוש וקשה מאוד להיפטר ממנו. לכן זה לא נדיר שמבוגרים ישמרו על התנהגות זו.

עם זאת, עלינו לנסות למנוע מהילדים להרגל לכסוס ו/או לאכול ציפורניים.

למרות שזה נפוץ מאוד, פטרת ציפורניים עלולה להיות בעלת השלכות שליליות אצל ילדים. כסיסת ציפורניים יכולה להשפיע על התפתחותם של ילדים, על בריאות הפה שלהם, כמו גם על הביטחון העצמי שלהם.

כאן נסביר מדוע ילדים כוססים ציפורניים וכמה דרכים פשוטות לעזור להם להיפטר מההרגל הזה.

גורמים וסיכונים לכסיסת ציפורניים

"כסיסת ציפורניים היא דרך להתמודד עם הרגשות העזים של הילדות"

כסיסת ציפורניים היא לא מחלה, אלא הרגל רע ומעשה כפייתי. כלומר, זה לא נעשה במודע, ואין מאחוריו מניע נסתר כמו קבלת תשומת לב מהורים. הסיבה השורשית שלו יכולה להיות בהרגל למצוץ את האגודל שלא לגמרי נלמד.

עם זאת, יכולות להיות סיבות אפשריות אחרות. ילדים יכולים לפתח תרגול זה גם מתוך סקרנות, שעמום, חיקוי, הרגל, או כאמצעי להפגת מתח.

זו דרך להתמודד עם הרגשות העזים של הילדות. אם אתם שמים לב להרגל הזה אצל ילדכם בצורה מתונה - באופן שילדכם לא פוגע בעצמו - או בהיסח דעת, כנראה שאין סיבה לדאגה.

רוב המקרים של פטרת ציפורניים נעלמים עם הגיל, אך חשוב שילדים לא ירכשו אותה מלכתחילה מכיוון שהיא כרוכה בכמה סיכונים.

אבל למה ילדים כוססים ציפורניים
אבל למה ילדים כוססים ציפורניים?

הראשון הוא שילדים עלולים לפגוע בעצמם. עקיצות אלו עלולות לגרום לזיהומים בחניכיים, להשפיע על התפתחות וצמיחת השיניים שלהן ולהעדיף את הופעת היבלות.

יתר על כן, בעיות אלו עלולות להוביל לבעיות ביטחון עצמי עקב סיבות אסתטיות.

איך למנוע מילדים לכסוס ציפורניים

ילדים לעתים קרובות נפטרים מההרגל הזה בעצמם. אבל אם פטרת ציפורניים נמשכת או מעצבנת מאוד, יש כמה דרכים פשוטות לעזור לילדים להיפטר ממנה.

קודם כל, כהורים, עלינו להיות סבלניים ומבינים עם ילדינו.

כמה טקטיקות להתמודדות עם אוניקופגיה כוללות:

"ביטול הרגל הוא לא עניין של יום אחד. תזדקק לזמן, סבלנות והתמדה".

  1. אין לקרקע או להעניש את הילד. אלא אם כן מדובר בהחלטה מודעת, קשה לך למנוע מהילד שלך לכסוס ציפורניים. להעניש אותו על משהו שהוא לא עושה במודע יהיה מועיל.
  2. נסה לברר את הסיבות במקום. לא משנה באיזו תרופה תשתמשו: אם אינכם יודעים מהי הסיבה העיקרית לכסיסת הציפורניים של ילדכם, לא תצליחו להיפטר מההרגל הזה. דברו עם ילדכם, הסבירו לו את המצב, ובררו יחד כיצד תוכלו לשנות את התרגול הנרכש הזה. יתר על כן, אתה צריך לשים לב למצבים שבהם אני מעורר התנהגות כזו.
  3. תן לו אפשרויות. אתה יכול להציע פעילויות חלופיות או טכניקות הרפיה בכל פעם שהוא מרגיש דחף לכסוס ציפורניים. מלבד להסיח את דעתו ולעזור לו להתעלם מהדחף, הפעילויות החדשות הללו יסייעו להקל על המתח והעצבנות שהוא חש.
  4. נסה לגרום לו לעסוק בספורט. מכיוון שפטרת ציפורניים נובעת בדרך כלל מלחץ, פעילות גופנית יכולה לעזור לשמור על הרגל זה. בנוסף, תרגול ספורט במהלך הילדות חשוב כמו שהוא מועיל.
  5. היה מאוד סבלני. להיפטר מהרגל לוקח יותר מיום. זהו תהליך ארוך ואיטי שדורש הרבה התעקשות והתמדה. עודדו את ילדכם למצוא מנגנוני התמודדות טובים יותר כדי לנהל את הדחפים של פטרת ציפורניים והראו לו את כל תמיכתכם.

מתי זה סיבה לדאגה?

"אם, מלבד כסיסת ציפורניים, ילדכם מציג התנהגות עצבנית אחרת, אל תצחקו זאת הצידה: קח אותו לרופא הילדים."

קל לזלזל באוניכופאגיה בגלל כמה היא שכיחה. במקרים מסוימים, כסיסת ציפורניים יכולה להיות סימן לחרדה מוגזמת. אם אצבעותיו של ילדך פצועים או מדממות, אם הוא מציג יבלות או זיהומים, עליך לקחת אותו לרופא לטיפול.

שימו לב שמומלץ מאוד להתייעץ עם רופא ילדים אם הרגל זה מלווה בקרציות והתנהגויות עצבניות אחרות. לדוגמה, אם אתה מבחין שהוא צובט את עורו, מורט את הריסים ו/או שיערו, או אם דפוסי השינה שלו משתנים.

פופולריים