השליה: האיבר שמזין את תינוקך

השליה היא איבר בעל חשיבות חיונית לצמיחה והגנה על העובר
השליה היא איבר בעל חשיבות חיונית לצמיחה והגנה על העובר.

השליה היא איבר בסיסי במהלך ההריון וקיימת רק בשלב זה של החיים.

הוא מהווה את הקשר החיוני בין התינוק לאם, שכן תפקידו העיקרי הוא להעביר חומרים מזינים לעובר, לעודד אותו לגדול ולהתפתח כראוי.

מקור המילה שליה מלטינית ופירושה "עוגה שטוחה", המתייחס לצורה שיש לה בבני אדם. במקביל להשתלת העובר בדופן הרחם (תוך שבוע מההפריה), מתחילה להיווצר השליה.

בשביל מה השליה?

השליה היא איבר בעל חשיבות חיונית לצמיחה והגנה על העובר. בחודשים הראשונים הוא בקושי נוצר, והאנדומטריום אחראי על אספקת העובר עם חומרים מזינים.

השליה לא תאמץ את המבנה הסופי שלה עד השבוע ה-18 להריון, בו היא תתחיל למלא את תפקידיה:

  • מקל על החלפת חומרים מזינים והורמונים.
  • פועלת כריאה עוברית, נותנת חמצן לתינוק.
  • פועל כמסנן, מסיר חומרים מזיקים ופסולת. השליה מעבירה אותם לזרם הדם האימהי, ולאחר מכן מסלקת אותם דרך הכליות.
  • מייצר הורמונים, כולל גונדוטרופין כוריוני אנושי, המאפשר את המשך ההריון.

זה גם מסנתז אסטרוגן, הורמוני המין הנשיים. יש להם תפקיד מפתח בהשתלת עוברים, התפתחות שד ולקטוגן השליה. כל ההורמונים הללו משתפים פעולה כאשר גוף האישה עובר את השינויים הדרושים בהריון.

כיצד פועלת השליה?

השליה מתקשרת עם העובר דרך חבל הטבור. זה מורכב משני עורקים. האחד אחראי על חידוש הדם שזורם לתינוק, והשני הוא הובלת פסולת לאם.

כל ההחלפות מתרחשות דרך מחסום השליה. זהו קרום שחוסם באופן סלקטיבי חלק גדול מחומרים שעלולים להזיק לעובר.

תפקוד תקין של השליה חיוני לבריאותו ולהתפתחותו התקינה של התינוק.

מיקרואורגניזמים רבים, כגון חיידקים, חיידקים ורעלים, אינם יכולים לחצות את השליה. כך, התינוק מוגן בשלב שבו מערכת החיסון שלו אינה בשלה. עם זאת, רוב הנגיפים מסוגלים לחצות או לשבור מחסום זה, ולכן חשוב למנוע זיהומים.

הרכב ומיקום

השליה היא איבר בסיסי במהלך ההריון וקיימת רק בשלב זה של החיים
השליה היא איבר בסיסי במהלך ההריון וקיימת רק בשלב זה של החיים.

השליה מורכבת מכמה שכבות, המגיעות ממרכיב אימהי - קרום הרחם או הרירית הופכים לחלק מהשליה - וממרכיב עוברי, הטרופובלסט. צד עוברי זה מורכב ממאות כלי דם.

החלק שמקורו האימהי הוא החלק החיצוני של השליה. זה במגע עם דופן הרחם, וזו הסיבה שהיא ידועה כצלחת בזאלית. הוא מורכב גם משילוב של רקמה עוברית ורקמה אימהית.

לגבי מיקומה, השליה מושתלת ומוצמדת לדופן הרחם. בדרך כלל, זה נמצא בצד הקדמי או האחורי של הרחם, מבלי לחסום את צוואר הרחם, שם התינוק ייוולד. כאשר הוא ממוקם בחלק התחתון של הרחם, זה נקרא שליה previa.

חיי השליה

כמו לכל איבר אחר, לשליה יש תהליך ביולוגי: היא נולדת, היא גדלה והיא מתה. עם זאת, איבר זה שונה מהשאר בכך שהוא נמשך כמו הריון: 40 שבועות, בערך.

הוא גדל לאורך כל ההיריון, למעט בשבועות האחרונים, כאשר התפתחותו עומדת על קיפאון.

החל משבוע 41 קיים סיכון מוגבר שהוא יפסיק לפעול כראוי. זוהי מה שמכונה שליה ישנה, מזדקנת או בשלה יתר. הוא יוצר הסתיידויות, שעלולות לגרום לשליה לא להזין עוד כראוי את העובר.

בסוף ההיריון הוא בדרך כלל נמדד בעובי של בין 1,5 ל-3 ס"מ ובקוטר של 15-20 ס"מ, במשקל של כ-450-550 גרם. הלידה לא מסתיימת עד שהשלייה נפלטה בשלב האחרון ממש. בשלב זה עדיין יש צירים.

לאחר הוצאתו, חשוב לבדוק שהשליה שלמה. הסיבה לכך היא שסיבוכים יכולים להתרחש אם חלק מהשליה נשאר בתוך הרחם.

בנוסף, באמצעות ניטור מצבו של איבר זה, ניתן לקבל רמזים לגבי מצב בריאותו והתפתחותו של התינוק.

פופולריים