משמורת משותפת לאחר גירושין

משמורת משותפת היא אמצעי המבקש להקל על מצוקת הילדים לאחר גירושין
להלכה, משמורת משותפת היא אמצעי המבקש להקל על מצוקת הילדים לאחר גירושין.
למרות שאין כללים סטנדרטיים לכל מקרי הגירושין, משמורת משותפת היא פתרון שמייצר דעות שונות מאוד. האושר של הילדים והתפתחותם התקינה חייבים להיות המוקד העיקרי.

בשנים האחרונות נכללה האפשרות של משמורת משותפת כדי לנסות למנוע מכל אחד מההורים לאבד את מערכת היחסים עם ילדיהם. לאחר גירושין, אחת הדאגות הגדולות, הן עבור ההורים והן עבור אלה שקובעים את החוקים, היא רווחתם של הילדים.

אין נוסחאות קסם שממזערות את השפעת הפרידה על הקטנים. ההחלטות יהיו תלויות במצב המיוחד של כל משפחה ובגיל הילדים.

עם זאת, מודל זה של משמורת משותפת אינו תמיד המתאים ביותר ואינו פטור ממחלוקת. בשלב הבא, נסקור כמה אלמנטים כדי להבין טוב יותר משמורת משותפת לאחר גירושין.

משמורת משותפת לאחר גירושין על הנייר

בתיאוריה, משמורת משותפת היא אמצעי המבקש להקל על מצוקת הילדים לאחר גירושין. עם משמורת משותפת, הזמן שהילדים מבלים עם אמם ואביהם מתחלק שווה בשווה. חלוקה זו יכולה להיות לפי שבועות או שבועיים. גם עלויות התחזוקה מתחלקות שווה בשווה.

פתרון זה עשוי להיראות ההוגן ביותר מנקודות מבט רבות. קטינים יכולים להמשיך להיות בעלי מסגרת התייחסות משפחתית למרות ההתמוטטות הרגשית של הוריהם. זה גם מאפשר להם התפתחות רגשית תקינה וצמיחה הרמונית.

מנקודת מבטם של ההורים, גם שיתוף המשמורת נראה כמו פתרון אידיאלי. מצד אחד, זה מחלק את האחריות או ההורות, הזמן, המאמץ ואפילו העלויות של גידול ילדים.

מאידך, גם האב וגם האם יכולים לחלוק את חיי היומיום של ילדיהם וללוות אותם בהתפתחותם. זה יאפשר להם לשמור איתם על קשר רגשי חזק מאוד. אף על פי כן, בחיים האמיתיים ועל כל המורכבות שלהם, שיתוף משמורת עשוי להיות לא טוב כמו שזה נראה.

הקשיים בחיים האמיתיים

משמורת משותפת לאחר גירושין על הנייר
משמורת משותפת לאחר גירושין על הנייר.

משמורת משותפת לאחר גירושין עלולה לגרום לסיבוכים מעשיים רבים. הדבר הראשון שיש לקחת בחשבון הוא גיל הילד. באופן כללי, מומלץ לילדים מתחת לשש להיות עם דמות ההתקשרות העיקרית שלהם זמן רב ככל האפשר. דמות זו עשויה להיות האב או האם, אך ילד קטן לא אמור לעבור מהורה אחד לאחר.

במקרים אלו, למשל, החוק הספרדי מעניק בדרך כלל משמורת לאחד ההורים, בדרך כלל האם. מי שיש לו משמורת צריך להיות נדיב מאוד כדי להקל על הקשר של הילד עם ההורה השני. זה יהיה הדבר הטוב ביותר לרווחתו הרגשית של הילד.

במקרים בהם הילדים מעל גיל שש, הרעיון שהילד גר כאן שבוע ועוד שבוע שם, שבוע בבית אחד ואחר בבית השני, עלול ליצור קשיים מעשיים רבים וליצור אי יציבות רבה.

כדי לנסות להקל על בעיה זו, חלק מההורים בוחרים לחלוק את הבית. המבוגרים הם שמתחלפים באותו בית כדי שהילדים לא יחליפו מקום.

עם זאת, אפשרות זו לא תמיד מומלצת, לפחות לא בצורה מוגדרת. שיתוף הבית יוצר בדרך כלל יותר קונפליקטים בין בני הזוג בנושאי מזון, הוצאות, ניקיון וכו'. יתרה מכך, בסופו של דבר יש לכך השלכות שליליות על הילד.

משמורת משותפת נוחה לאחר גירושין

בפועל, רוב הזוגות אינם רוצים משמורת משותפת לאחר גירושין. בדרך כלל, גברים חושבים שזה לא תואם את לוחות הזמנים של העבודה שלהם, הזמן שלהם או הכישורים שלהם.

עם זאת, במקרה שההורה השני מבקש זאת, חיוני שלאב ולאם יהיו את הבשלות הרגשית והנדיבות הדרושים. הם חייבים גם להיות בעלי יכולת פירעון פיננסית, כמו גם את המשאבים הרגשיים והכישורים הנדרשים לטיפול וחינוך ילד.

לבסוף, המצב הטוב ביותר עבור ילדים לאחר גירושין של הוריהם הוא, ללא ספק, שהם שומרים על מערכת יחסים של כבוד ותקשורת טובה.

יהיה מצב המשמורת אשר יהיה, מערכת יחסים טובה בין ההורים עוזרת לפצות היבטים מסוימים במצב הקשה שהילדים צריכים להתמודד איתו.

פופולריים