שימוש במדיה חברתית והפרעות אכילה אצל מתבגרים

מחקרים מראים כי השימוש ברשתות חברתיות בקרב מתבגרים מהווה גורם נטייה לגבי הפרעות אכילה
לסיכום, מחקרים מראים כי השימוש ברשתות חברתיות בקרב מתבגרים מהווה גורם נטייה לגבי הפרעות אכילה.
לנוכח האובססיה על היותו רזה וחטוב, נוצר קשר בין שימוש במדיה חברתית לבין הפרעות אכילה אצל מתבגרים.

השכיחות של הפרעות אכילה בקרב מתבגרים היא 5%, כאשר הנקבות השולטות. בדרך כלל, היחס הוא בדרך כלל 4:1 ביחס לבנים. נתונים אלו גדלו עם העלייה בשימוש באינטרנט, במיוחד עקב השימוש ברשתות חברתיות והפרעות אכילה אצל מתבגרים.

קודם כל, הפרעת אכילה (ED) מתייחסת להפרעה נפשית המשפיעה על התנהגויות צריכת מזון ועיסוק במשקל הגוף. שפע של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים, סוציו-תרבותיים ומשפחתיים גורמים להפרעות אכילה בקרב מתבגרים ובאוכלוסייה בכללותה.

בנוסף, הם מקיפים הפרעות שונות בעלות תסמינים שונים, אשר, בתורם, מאפשרים אבחנה. הידועות ביותר הן אנורקסיה, בולימיה, אורתורקסיה וויגורקסיה.

שימוש ברשתות חברתיות וב-ED אצל מתבגרים

רשתות חברתיות צצו כדי לקדם תקשורת מקוונת ברחבי העולם. כיום, 90-95% מבני הנוער ותלמידי בית הספר בין גיל 12 ל-16 משתמשים במדיה חברתית, על פי נתוני המכון הלאומי לסטטיסטיקה.

למרות שהם מהווים יתרון לשיתוף מידע, קניות, מתן חוות דעת ויצירת סינרגיות בעבודה, הם מסכנים את הפרטיות ואת הבריאות הפיזית והנפשית. למשל, הם מגבירים את הסיכון לסבול מהפרעת אכילה אצל אנשים פגיעים ואכפת להם ממה שאחרים חושבים.

כיצד השימוש ברשתות חברתיות מעודד הפרעות אכילה?

על שימוש ברשתות חברתיות והפרעות אכילה אצל מתבגרים
על שימוש ברשתות חברתיות והפרעות אכילה אצל מתבגרים.

להלן, תוכלו לראות אילו מאפיינים של רשתות חברתיות גורמים לבני נוער לשנות התנהגות אכילה:

  • הם מתעדפים תוכן חזותי על פני טקסט. בדרך זו הם מעודדים את הנטייה להשוות את עצמך פיזית. מה גם שבני נוער מנסים לחקות את התנהגות האדם שהם רואים כדי להשיג את "הגוף המושלם".
  • התוכן מופיע לפי טעמים ותחומי עניין. לכן, תוכן כזה הוא מוטה ומונע מהמשתמשים לרכוש נקודות מבט אחרות.
  • הם מאפשרים אינטראקציה מתמדת וגישה לכמות גדולה של מידע שאינה מאומתת בדרך כלל.

יש אפילו קבוצות או חשבונות שנוצרו המעודדים התנהגויות המחזקות את התחזוקה של הפרעות אכילה אצל מתבגרים, במיוחד ביחס לאנורקסיה ובולימיה. לעתים קרובות, המטרה המקורית היא לספק מקלט ומקום לחלוק את הניסיון שלהם עם אחרים שעוברים את אותה סיטואציה. עם זאת, משתמשים בסופו של דבר מחמירים את בריאותם ומאפשרים לאותן מחשבות לגבור עליהם.

מומחים גם יצרו קשר חיובי עם האובססיה בקרב משתמשי אינסטגרם לדאוג לעצמם ולאכול בריא. אפילו צילום סלפי הפך פופולרי. סוגים אלה של תמונות נקשרו לתפיסת דימוי גוף.

המחקר הראשון, משנת 2015, ראה שככל שהמשתמשים מקדישים יותר זמן לריטוש ולשתף אותם, כך גדל הסיכון לפתח ED עקב חוסר שביעות רצון בגוף. כתוצאה מכך, הם מגבירים את נטייתם להגביל את צריכת המזון.

איך נוכל למנוע זאת?

אמנם זה נכון שמתבגרים נוטים להסוות את הסימפטומים של ED, מאמר משנת 2018 מזכיר כמה טיפים למשפחות. החשובים שבהם הם:

  • צור קשר חיובי עם אוכל, הימנעות מהגבלה או איסור של כל מזון מסוים הקשור למשקל. כמו כן, אל תשתמשו באוכל כפרס ואל תאלצו ילדים לסיים את הצלחת שלהם בתמורה לאפשר להם לאכול קינוח.
  • הימנע מהערות שליליות על מבנה הגוף של אנשים. במקום זאת, נוכל להנחיל להם שהם מוערכים בגלל אישיותם, חיוכם וכו'.
  • הפגינו עניין בדאגותיהם ודברו בפתיחות על ריטוש תמונות במגזינים, לחץ חברתי בנוגע לרזון או שרירים וכו'. גלה את דעותיהם בנושא.
  • הראו עניין בנושאים שהם מעלים ואיך זה משפיע על הסביבה שלהם.

על שימוש ברשתות חברתיות והפרעות אכילה אצל מתבגרים

לסיכום, מחקרים מראים כי השימוש ברשתות חברתיות בקרב מתבגרים מהווה גורם נטייה לגבי הפרעות אכילה. כמובן שגם גורמים אחרים משחקים תפקיד, כמו השפעת חבריהם. בנוסף, זה לא הזמן שבני נוער מבלים ברשתות חברתיות ובאינטרנט שמגביר את הסיכון ל-ED. במקום זאת, מדובר בכמות החשיפה לתוכן הקשור לבריאות, יופי, פעילות גופנית או דיאטה.

פופולריים