תסמונת הקיסר הקטן בילדים

ומימוש תפקידם האמיתי ימנעו מהילד לסבול מתסמונת הקיסר הקטן בשלב מסוים
הורים שם איתו, ומימוש תפקידם האמיתי ימנעו מהילד לסבול מתסמונת הקיסר הקטן בשלב מסוים.

שמעת פעם על תסמונת הקיסר הקטן בילדים? זהו מצב פסיכולוגי שמשנה את התנהגותם של ילדים.

הם הופכים לסמכותיים ומנסים להפעיל כוח ושליטה על שאר בני המשפחה.

תסמונת הקיסר הקטן בילדים היא תופעה חדשה יחסית, הידועה גם בשם ODD (Oppositional Defiant Disorder). הילדים המבטאים זאת מנסים להשיג כוח וכופים אותו על כל הסובבים אותם ביום יום.

להורים של ילדים אלו יש בעיות של ממש בכל הנוגע לקבלת החלטות הנוגדות את רצונו של הילד. זה יכול להיות אפילו בעניינים של מה בכך, כמו בחירה באיזה ערוץ טלוויזיה לצפות או איזה אוכל לאכול לארוחת ערב.

זה כמובן מתרחב גם לנושאים רחבים יותר, כמו לאן לצאת לחופשה, רכישת צעצועים חדשים או אפילו ההחלטה אם להביא אח חדש או לא.

כיצד לזהות את תסמונת הקיסר הקטן בילדים

כפי ששמה מעיד, תסמונת זו מאופיינת בכך שהילד מסרב לתת לאדם אחר לקבל החלטות עבורו.

הוא רוצה להרגיש שליטה קבועה בסביבתו, ואם הוא לא מרגיש שכן, הוא בדרך כלל נוקט בתוקפנות.

הנה מה שמתרחש לעתים קרובות במצבים אלה:

  • התקפי זעם והתפרצויות.
  • תוקפנות מילולית ופיזית כלפי הוריהם והממונים עליהם.
  • ניסיונות לתמרן פסיכולוגית את הוריהם.
  • התנהגויות אגוצנטריות תכופות.
  • כמעט אפס סובלנות לתסכול.
  • דרישות מוגזמות ולא רציונליות.
  • הוא מגלם את הקורבן על מנת לנסות ולשכנע את הוריו.

מדוע מתרחשת תסמונת זו?

חוקרים מצביעים על התיאוריה לפיה בעיה זו נגרמת על ידי כמות הזמן המוגבלת שהילדים מבלים עם הוריהם וקרובים מבוגרים אחרים. נראה שהסיבות הן הרבה יותר חברתיות מאשר ביולוגיות.

יש עובדה שאין להכחישה שמאשררת את הרעיון הזה. ילדים לא נולדים עריצים, אלא הם הופכים לזה ככל שחולפות השנים. לדברי מומחים, יתרה מכך, הגיל הממוצע של ילדים הסובלים מתסמונת זו יורד ויורד.

מה הקשר בין שעות העבודה של ההורים לתסמונת הקיסר הקטן בילדים? ובכן, נראה שהמחסור בזמן המשותף עם ילדיהם מביא לכך שהם לא מצליחים להציב גבולות ברורים בהורות.

בנוסף, ישנה תחושת אשמה שגורמת להם להסכים יותר ממה שצריך לבקשות ולגחמות של ילדם. בגלל זה, ילדים מזהים שלא תהיה עבודה קשה לתמרן אותם.

כיצד לזהות את תסמונת הקיסר הקטן בילדים
כיצד לזהות את תסמונת הקיסר הקטן בילדים.

זה לא משהו שמתרחש רק עם בן יחיד. למעשה, ישנם ילדים רבים ללא אחים שגודלו כראוי ואינם סובלים מהמצב הפסיכולוגי הזה.

באותו אופן, יש גם קטנטנים עם אחים שמנסים לשלוט בהם ובהוריהם.

מה לעשות עם ילדים כאלה?

הדבר הראשון שצריך לפתור הוא שימוש באלימות. בין אם זה כלפי הורים, אחים, מורים או רשויות בית ספר, יש לעצור זאת.

כדי להשיג זאת, הדוגמה והעבודה הקשה של ההורים היא בסיסית. יש להעביר את חשיבות הדיאלוג, הכבוד והסובלנות.

מצד שני, תצטרך גם לעבוד הרבה על הקניית אמפתיה לילד. זה אומר שאתה צריך ללמד אותם לחשוב על איך אחרים מרגישים בכל מצב, וכיצד הם יכולים להגיב בחיוב לכך.

כמו כן, אולי הנקודה החשובה ביותר היא להציב גבולות ומגבלות כבר מההתחלה.

בכל עת על הילד להבין שיש כללי התנהגות, גם בבית וגם במוסדות אחרים. עליו להבין שעליו לציית לכללים הללו ולתת להם לשלוט בחייו.

בילדים שבהם הוראה זו עוברת בצורה חלקה ומניבה תוצאות, חשוב גם ליישם חיזוקים חיוביים. הכרה ותגמול על שמירה על הכללים יגרמו לילד לבצע אותם בחיוביות ובקלות רבה יותר.

כמובן, יש היבט אחד אחרון שהוא מרכזי כמו שהוא לא ניתן למשא ומתן: זמן.

הורים שם איתו, ומימוש תפקידם האמיתי ימנעו מהילד לסבול מתסמונת הקיסר הקטן בשלב מסוים.

הוא יידע שהוריו שם, הם ידאגו לו ושעליו לכבד אותם.

בית הספר ושנות ההתבגרות

נסיים באזכור משהו שהולך והופך נפוץ יותר בימינו.

מורים, באופן טבעי, מתנגדים לעתים קרובות לדרישותיהם של תלמידים סוררים. בתמורה, הם מקבלים לעתים קרובות תלונות ואף התעללות מהורים, המפקפקים בסמכותם ובהחלטותיהם.

זה רק מקדם את תסמונת הקיסר הקטן בילדים. שוב, הילד משתמש בכוח המניפולציה שלו כדי להתחמק מהדרישות הללו ומשתמש בהוריו לטובתו.

יש גם משהו דומה שקורה בגיל ההתבגרות. בשלב זה, הילדים כבר לא מודעים לגבולות ומאמינים שהם תמיד יכולים לקבל את דרכם.

זה יכול להוביל להתנהגות אלימה כלפי הורים וחברים. חיוני לפנות לעזרה מקצועית אם זה קורה.

בקיצור, מצד אחד הורים צריכים להבטיח שלילדיהם לא יחסר דבר בזמן שהם גדלים.

אבל, מצד שני, הם לעולם לא צריכים לפחד לקבוע כללים ומגבלות. אם לא, אז הלימודים, העבודה העתידית וההתפתחות החברתית של ילדכם ייפגעו קשות.