להתעורר עם אבא ותינוק, זה אושר

אבל חשוב גם לזכור שאמא היא המטפלת של אבא ואבא הוא המטפל של אמא
אבל חשוב גם לזכור שאמא היא המטפלת של אבא ואבא הוא המטפל של אמא.

להתעורר ביחד, לפקוח את העיניים ליום החדש, להרגיש את נשימתו של התינוק ואת הקרבה בין אבא ואמא היא המהות של מילה שתמיד צריכה להיות מצומדת בזמן הווה: אושר.

סצנות מעטות יישארו בזיכרון ההורים הללו מאשר אותם רגעים של אינטימיות בבקרים; אותם רגעים משותפים עם חיים חדשים, שנחקקו במוחנו בחוטי אהבה, בדבק של שותפות ודרך חור המנעול של רווחה, לאן נביט בעתיד, נזכור רגעים קסומים שכאלה.

להתעורר ביחד היא, אחרי הכל, המהות של שינה משותפת, תרגול אישי שרק הורים יכולים לבחור לעשות ביחד. ברור שלא כולם מסכימים; אנחנו יודעים שלעתים קרובות יש כאלה שהולכים לרופא הילדים ושומרים בסוד שהם שוכבים עם התינוק שלהם, כי איכשהו אנחנו חוששים מתגובת אנשי המקצוע, שמזהירים אותנו מהסיכונים במקרה שלא נעשה את זה טוב.

עם זאת, האינסטינקט הוא חכם, ואבות יודעים איך להכין את המיטה, איך להניח את התינוק ומה לעשות בכל עת, כך שמנוחה לעולם לא תעמוד בסתירה לבטיחות. יהיה זמן לקטן שלנו לישון בחדר שלו, וזה משהו שיבוא לאט לאט ושהוא עצמו יבקש מאיתנו כשהכי פחות מצפים לו.

עד אז, אמא ואבא עדיין מקננים, נהנים מההתעוררויות הקסומות האלה כשהתינוק שלהם קרוב מאוד לשניהם...

להתעורר לצדך, זה איזון, זה שלווה

לתינוק שמתעורר אינספור פעמים במהלך הלילה אין שום בעיה. שום דבר לא בסדר איתו. הוא לא תמיד חולה. הוא לא ילד קשה. הוא תינוק רגיל שחושק רק בדבר אחד: הקרבה של אמו.

להתעורר לצדך, זה איזון, זה שלווה
להתעורר לצדך, זה איזון, זה שלווה.

עלינו לזכור שכאשר תינוק נולד, המוח שלו עדיין מאוד לא בשל. צריך שלושה דברים: אוכל, בטיחות ושגרה. זה האחרון הוא מה שיעזור לך לווסת קצת את המקצבים הצירקדיים שלו, להבדיל יום ולילה, להבין שאחרי אמבטיה מגיעה מנוחה, ושאמא תמיד תהיה שם כשצריך, שהוא לא צריך לפחד כי הוא תמיד יפחד. לטפל ולהאכיל.

היציבות הביולוגית והרגשית הזו תבוא עם הזמן. זה בסביבות גיל 3 כאשר לילד יש מבני מוח בוגרים יותר המאפשרים מנוחה רציפה לאורך כל הלילה מבלי להתעורר, או ללא אותו "פחד" אינסטינקטיבי שגורם להם להזדקק להורים שלהם ללא הרף. עד אז, ואם ההורים רוצים בכך, שינה משותפת יכולה להועיל מאוד.

סנכרון תרמי בין האם לילד

שינה משותפת לא רק מאפשרת לתינוק להרגיש רגוע, בטוח ומוגן יותר, אלא גם מאפשרת לו לווסת טוב יותר את טמפרטורת גופו.

  • ידוע שכאשר לתינוק יש מגע עור בעור עם האם, הטמפרטורה של השד משתנה בהתאם לצרכי הילד. אם לילד קר, הטמפרטורה של השד תעלה בשתי מעלות כדי לחמם אותו, ואם לתינוק כבר חם, הטמפרטורה של השד יורדת.
  • תופעה זו נקראת סינכרוניה תרמית ויש לה מטרה קסומה ובלעדית: לקדם את הטיפול החיוני בתינוק בשנים הראשונות, כי זה המקום הזה, החזה של האם, שהוא מרחב מכריע בחייו של הילד.

אנחנו בני אדם ואנחנו אוהבים שהמטפלים שלנו יהיו קרובים

הסלע היחיד שאני מכיר שנשאר יציב, המוסד היחיד שאני מכיר שעובד הוא המשפחה. לי איאקוקה

להתעורר יחד בבוקר, לקבל את היום החדש ברוגע של המיטה שלנו ולהרגיש קרוב זה לזה מעניקים יתרון גדול לעולם הרגשי שלנו, המוח שלנו. זאת מסיבה מאוד פשוטה: אנחנו בני אדם, אנחנו יצורים חברתיים וצריך שהמטפלים שלנו יהיו קרובים מאוד.

  • זה לא מיועד רק לתינוק. אנו יודעים שבשנות החיים הראשונות, קרבת האמהות והאבות היא המפתח לפרנסתו של התינוק.
  • אבל חשוב גם לזכור שאמא היא המטפלת של אבא ואבא הוא המטפל של אמא. בני הזוג מרגישים בטוחים להיות קרובים, להרגיש אחד את השני, לפקוח עיניים באמצע הלילה ולחוש שאנו מלווה באדם החשוב ביותר, זה שאליו הצענו את ליבנו.

לכן, שינה משותפת וקינון יחד עם התינוק יאחדו את הקשרים שלנו הרבה יותר. אנחנו מטפלים הדדיים; אנחנו צריכים את זה. לכן שיתוף חלל קטן בלילה בזמן השינה מועיל להפליא לכולם.

פופולריים