המקום האהוב עלי הוא איתך

אם תשאלו אותי על המקום האהוב עליי
אם תשאלו אותי על המקום האהוב עליי, אני אגיד לכם שזה המקום שבו אנחנו נמצאים יחד, שבו אנחנו יכולים לגדול וללכת יד ביד.

איפה המקום האהוב עלי? זה איתך. מאז שהגעת לעולם, אין מקום שליו כמו המקום בו אתה נמצא.

אין טעם מתוק יותר מזה של הנשיקות שלך ואין צליל קסום יותר מהצחוק שלך.

מאז שהפכתי לאמא שלך, המקום האהוב עלי הוא איתך. איתך אפשר למצוא אושר ועוד הרבה.

החיים שלי מורכבים מכל הפרטים הקטנים שנמצאים לצידך, בלתי נשכחים, אינסופיים ויקרים. לכל הפרטים האלה יש מקום בליבי.

רגשות תופסים מקום מיוחס בליבנו. האימהות נותנת לנו את ההזדמנות להגדיל את המרחב הזה, להרחיב את יכולת הרגש שלנו בדרכים בלתי מוגבלות.

זה משהו שלא יכולנו לדמיין. כעת אנו יכולים לחוות דרכים רבות להרגיש מאושרים.

להיות אמא מביאה הרבה אושר והכרת תודה לחיינו. זו תחושה שאי אפשר להסביר במילים, אבל רובכם הקוראים כבר יודעים על מה אני מדבר.

מרכיב הקסם לא יכול להיות פשוט יותר: שהאנשים שאנחנו אוהבים לצידנו.

אושר מורכב מלדעת מי ומה חשוב בחיינו. לדעת לזכור שהמקום הכי טוב בעולם הוא ליד הילדים שלנו.

האושר מורכב גם מליטופים וסיפוק מההסתפקות בעצמי.

אושר אנושי אינו מושג במכות גדולות של מזל המתרחשות כמה פעמים, אלא עם דברים קטנים שקורים מדי יום.

-בנג'מין פרנקלין-

אושר הוא אופציה, לא מטרה

ביום יום שלך, בטח שמעתם מישהו אומר יותר מפעם אחת - בין אם זה חברים או עמיתים לעבודה - שנמאס לו מהכל.

הם אומרים שהילדים שלהם יותר ויותר תובעניים וקשים. הם מקטרים שאין להם כמעט זמן להירגע או ליהנות מרגע של שקט ושלווה.

בכל פעם שאתה מוצא את עצמך במצבים אלה, זכור את המחשבה הבאה:

אנחנו יכולים לבחור להתלונן או לא. אנו יכולים להתלונן על כך שאיננו מסוגלים לישון, או על כך שהתינוק שלנו אינו כמו אחרים ועדיין משתמש בחיתולים.

אבל אנחנו יכולים גם לבחור להיות מאושרים, לבנות עם מה שכבר יש לנו ולהתמקד בשיפור דברים כדי להגיע למצב טוב יותר.

מול מצוקה, עדיף להעריך את מה שיש לנו. עלינו להבין שהורות אינה קלה. מכיוון שהחלטנו ליצור חיים ולהביאם לעולם, זה מרמז על מאמץ מצידנו.

אחרי הכל, אושר הוא 80% על גישה ו-20% על הידיעה איך לשמור עליה. לדעת להבין דברים עם הלב שלנו.

איפה המקום האהוב עלי
איפה המקום האהוב עלי?

אתה המקום האהוב עליי, הכל שלי

אנשים תופסים מקומות בחייהם של אחרים. ואנחנו לא מתכוונים למרחבים פיזיים אלא למרחבים רגשיים.

כדי להבין טוב יותר את המושג הזה, בואו נשתמש בדוגמה. יכול להיות שיש לך בן משפחה שאין לך קשר טוב איתו. זה יכול להיות בן דוד, דוד או אפילו מישהו קרוב יותר.

אם הקשר היה מזיק או טראומטי, המרחב הרגשי שהוא תופס בחייך יהיה ללא ספק שלילי. אולי אפילו בחרת "לחסל" את הדמות הזו מליבך, למחוק אותם.

עם זאת, אלה שמעשירים אותנו, שדואגים לנו, שאוהבים אותנו, מאשרים אותנו ומעניקים לנו אושר ללא ספק תופסים מרחבים ענקיים בליבנו ובמוחנו.

תודה שהעסקת את כל הווייתי

עם זאת, משהו שונה קורה עם ילדים. הם באים לעולם ומרוויחים את כל החלל בליבנו ממבט ראשון. כמעט בלי לדעת זאת, הם תופסים כל חלקה קטנה של הלב והמוח שלנו.

מיום ליום החלל שלהם גדל וגדל. זוהי חוויה ייחודית לחלוטין.

עם זאת, אנשים אחרים, כמו בני הזוג והחברים שלנו, צריכים להשיג את המרחב הרגשי שלהם לאט לאט עם המעשים הטובים שלהם, והקשרים הקסומים שמתרחשים לעתים רחוקות כל כך בחיים.

הילדים שלנו, לעומת זאת, כבשו כל סנטימטר של שטח מיד, פשוט על ידי קיומם.

אתה האושר שלי ותמיד תהיה

אושר הוא הכל עניין של גישה. אנחנו חייבים להבין שאנחנו לא צריכים דברים גדולים כדי להיות מאושרים. כל מה שאנחנו צריכים זה הרמוניה, רוגע ושותפות עם הסובבים אותנו.

כדי להיות מאושרים עלינו ללמוד כיצד להיות סובלניים וכיצד להבין את האכזבות, הצער והאתגרים שאנו מקבלים לעתים קרובות מהחיים.

משפחות מאושרות הן אלו שיודעות להתמודד יחד עם מצוקות. כשאנחנו מתגברים על קשיים, למשל כשאנחנו חוזרים הביתה עם הפג שלנו, אנחנו מרגישים מדהימים.

אנחנו מרגישים שהשארנו אתגר מאחור ושעכשיו הכל יתקדם בכיוון הנכון. אנו חשים אושר כזה שהוא פולש להוויה שלנו.

חשוב להיות אסיר תודה על כל התהליך כי זה עזר לנו ללמוד הרבה. בין אם נאמין בכך ובין אם לא, הכל היה הכרחי.

אם תשאלו אותי על המקום האהוב עליי, אני אגיד לכם שזה המקום שבו אנחנו נמצאים יחד, שבו אנחנו יכולים לגדול וללכת יד ביד. זה, אהובי, זה אושר.

פופולריים