משחק כטכניקה להערכה ואבחון

פסיכולוגים מרבים להשתמש במשחק כטכניקה להערכה ואבחון
לכן, פסיכולוגים מרבים להשתמש במשחק כטכניקה להערכה ואבחון.
משחק היא פעילות שהיא מהותית אצל רוב הילדים. לכן, הוא מציע את ההזדמנות האידיאלית להכיר את המצב הפנימי שלהם בסביבה שגורמת להם להרגיש בטוחים. היום, נסתכל על משחק כטכניקה להערכה ואבחון.

ישנן בעיות רבות שיכולות לגרום לילד לדרוש התערבות פסיכולוגית. עם זאת, בנסיבות אלה, הורים רבים שואלים את עצמם למה לצפות במהלך הפגישות של ילדם. חשוב לזכור שהמוח של הילד מתפקד ומתבטא בצורה שונה מזו של מבוגר. לכן, פסיכולוגים מרבים להשתמש במשחק כטכניקה להערכה ואבחון. למעשה, זה אחד מהשיטות שהם משתמשים בהם הכי הרבה.

מלבד ראיונות, מבחנים ושאלות, המשחק מציע לנו הזדמנות ייחודית. משחק היא פעילות שהיא מהותית אצל רוב הילדים. זה מספק להם הקשר שבו הם מרגישים בטוחים ונוחים לבטא את עצמם בחופשיות. אכן, זה מהווה אירוע שבו אישיותו, עולמו הפנימי, התקוות והפחד של הילד מתאחדים ויוצרים משחק אבחנתי.

משחק כטכניקה להערכה וטיפול

במהלך ייעוץ פסיכולוגי, מומחים יכולים להשתמש במשחק הן כאמצעי הערכה והן כדרך לטפל בילדים. כל מקרה יכלול מאפיינים שונים שכן המומחה ישתמש בחפצים שונים. לדוגמה, כאשר הפסיכולוג משתמש במשחק כטכניקת טיפול, הוא ישתתף בדינמיקה על ידי שינוים, מתן פרשנויות, הערות לילד וכו'.

עם זאת, כאשר איש המקצוע משתמש במשחק כאמצעי להערכה, הילד הוא זה שיוביל את המשחק ויקצה תפקידים. המטפל פשוט ימלא אחר הוראות הילד. בינתיים איש המקצוע יצפה בכל התהליך ויתעד את התנהגות הילד, מבלי להתערב.

עיצוב חדר המשחקים מאפשר לילדים לנוע בחופשיות ולבחור את הפריטים והחומרים שמושכים את תשומת ליבם. הצעצועים שנמצאים בחלל יהיו תלויים במיקוד של כל בעל מקצוע.

חלק מפסיכולוגי ילדים משתמשים במאמרים מובנים יותר, כמו טלפונים צעצועים, משפחות בובות וכו'. עם זאת, אחרים בוחרים בפריטים מעורפלים יותר, כמו כדורים, פיסות בד, פיסות נייר, בלוקים - פריטים שאין להם מטרה מוגדרת בבירור.

איזה מידע מציע המשחק בכל הנוגע להערכת ילד?

משחק הוא אחת הדרכים הישירות והיעילות ביותר לגשת אל הלא מודע של הילד. על ידי התבוננות בהתנהגויות שלהם, נוכל לגלות יותר על האישיות והקונפליקטים הפנימיים שלהם. אבל, על מה עלינו להסתכל?

איך הילד ניגש לצעצועים?

משחק כטכניקה להערכה וטיפול
משחק כטכניקה להערכה וטיפול.

האופן שבו קטן מתנהג מרגע כניסתו לחדר המשחקים מספק מידע חשוב. לכן, במובן זה, עלינו להתבונן כיצד ילד מתקרב לצעצועים הזמינים.

האם הוא ניגש אליהם ישירות ובנחישות? או שהוא מהסס ושומר מרחק? האם הילד מחכה להוראות או רשות, או תופס את הצעצועים בפתאומיות וללא טיפול.

תצפיות אלו יסייעו לאיש המקצוע להבין, למשל, אם לילד יש אישיות תלותית או נמנעת. או, מצד שני, אם יש לו או היא בעלי ביטחון עצמי גבוה. יחד עם זאת, גם הצעצוע או החפץ הראשון שהילד בוחר רלוונטי. האם הצעצוע מתאים לגיל? מה הניע את הילד לבחור את הצעצוע מלכתחילה?

איך הילד משחק?

לאחר שהילד בחר פריט או פריטים לשחק איתם, נוכל לראות כיצד הוא או היא מתקשרים איתם. האם היא עוברת מאובייקט אחד למשנהו על מנת לייצג מגוון מצבים? האם היא משחקת שוב ושוב עם אותו צעצוע?

האם הילד מסוגל לבטא את עצמו בצורה יצירתית? האם היא משתמשת במשחק סמלי כדי לתאר את מחשבותיה או תפיסת העולם שלה? או, מצד שני, האם היא מציגה משחק נוקשה, מונוטוני וחוזר על עצמו שכולל מעט דמיון?

יתר על כן, חשוב לרשום אם הילד נראה פעיל או פסיבי במהלך המשחק. ובאותו אופן, התבונן כיצד הילד מגיב לאירועים בלתי צפויים. האופן שבו ילדים קטנים מתמודדים עם קשיים קטנים ייתן לנו מושג לגבי רמת הסובלנות שלהם לתסכול.

איך הילד מחלק תפקידים?

לבסוף, חשוב ביותר לשים לב לתפקידים שילדים לובשים. ובאותו אופן, התפקידים שהם מייעדים למטפל ולצעצועים. אם הילד מקבל תפקיד של מבוגר, איך הוא או היא מתנהגים? זה יראה את הרעיון שלו לגבי דמויות בוגרות בסביבתו.

חשוב להתבונן כיצד תפקידים ודמויות שונים קשורים זה לזה ומקיימים אינטראקציה תחת פיקוד הילד. זה יספר לכם על הרגשות המאפיינים את הקשרים בין הילד לסביבתו. האם יש תוקפנות, אשמה, דחייה, אלימות?

מסקנות לגבי משחק כטכניקה להתבוננות ואבחון

לסיכום, משחק מהווה טכניקת הערכה אידיאלית. היא פועלת כחלון שדרכו אנו יכולים להביט אל תוך עולמם הפנימי של הילדים ולהכיר אותם ברמה מעמיקה יותר. אם יש לך שאלות, אל תהסס לפנות לרופא ילדים או פסיכולוג מהימן.

פופולריים