הקשר בין חרדה לאוכל
על פי מילון Merriam-Webster, חרדה מוגדרת כ"אי שקט או עצבנות חששות בדרך כלל בגלל מחלה קרובה או צפויה: מצב של חרדה". מצב זה הוא בדרך כלל תגובה נורמלית למצב חדש או נגזר ממתח ולרוב מוביל לחרדה מאוכל. עם זאת, ההתרחשות המתמשכת והממושכת לאורך זמן משפיעה על ההתנהגות ומפריעה לרעה בחיי היומיום. בנוסף, זה משנה את מצב הרוח של האדם.
כיצד מתבטאת החרדה?
באופן כללי, תסמיני החרדה הם פיזיים והתנהגותיים. הם מתרחשים כתוצאה משינוי באמונות, מחשבות ותהליכים פיזיולוגיים של הגוף. הנפוצים ביותר הם:
- קשיי נשימה עקב תחושת חוסר אוויר
- טכיקרדיה
- סחרחורת וגלי חום
- אובדן ההתלהבות מפעילויות שנהנו בעבר
- בוכה ללא סיבה
- עצבנות ועצב
- אי נוחות במערכת העיכול (בחילות, שלשולים, עצירות, כבדות ונפיחות, אי סבילות למזון...)
- הפרעות שינה ונדודי שינה
- כאבי שרירים ועייפות
- עלייה או איבוד תיאבון מלווה בעלייה או ירידה במשקל
- רצון לאכול ממתקים וחטיפים
בנוסף, הוא מגביר את הסיכון לסבול מזיהומים ויראליים או הופעת גרד או פטריות בעור. הסיבה לכך היא שהחרדה מחלישה את המערכת החיסונית. לאחר מכן, חשוב להתייחס לאחת התגובות העיקריות בגוף המעוררות חרדה.
סרוטונין, טריפטופן וחרדה
קודם כל, כדאי לדעת שהמוח מייצר נוירוטרנסמיטורים. אלו חומרים כימיים שאחראים ליצירת הקשר בין נוירונים. הם גם מווסתים תפקודים שונים כמו שינה, רעב, מצב רוח וספיגת חומרים מזינים. לגבי החרדה בולטים שניים: סרוטונין וטריפטופן, שכן שניהם יורדים ואחראים לרוב התסמינים.
ראוי גם לומר שטריפטופן הוא חומצת אמינו חיונית ומבשר של סרוטונין. לכן, אם צריכתו נמוכה, הסינתזה נחסמת, ומדלדלת את מאגרי הדם והמוח. מספר חקירות מדעיות ניתחו מצב זה, כמו גם את הקשר עם המיקרוביוטה. אנחנו מכירים את זה כקשר בטן-מוח.
חרדת מזון: מיקרוביוטה כמאפנן בין חרדה לאוכל
יתכן ואתם תוהים מה קשורה חרדה לחיידקי מעיים. במקרה ש -90% מסינתזת הסרוטונין מתרחשת במעיים הודות לחיידקים הללו. לכן, חשוב לשמור על איזון במגוון החיידקים, הן בכמות והן באיכות. עם זאת, לנוכח הלחץ, המגוון המיקרוביאלי הופך לא מאוזן, מה שמעדיף עלייה בסוג קלוסטרידיום וירידה ב-Lactobacillus וב-Bifidobacterium.
בתורו, זה משנה את הגישה שלנו לחיים ולאוכל. מסיבה זו, נערכו ניסויים קליניים שמצאו כי תוספת עם Lactobacillus helveticus ו- rhamnosus כמו גם Bifidobacterium longum מועילה.
חרדת מזון: איך להתמודד איתה
אם לוקחים בחשבון את כל האמור לעיל, הדבר ההגיוני ביותר לעשות הוא לצרוך מזונות עשירים בטריפטופן, מכיוון שאיננו יכולים לסנתז אותו. בדרך זו, נמריץ את היווצרות הסרוטונין. לכן, כמה מזונות העשירים בחומצת אמינו זו הם:
- ביצים
- דג שמנוני
- פולי סויה
- קוקר
- בננות
- זרעים ואגוזים
עם זאת, זה לא אומר שהחרדה פשוט תיעלם. אנשים חייבים לבקש עזרה פסיכולוגית, לנשום עמוק ורגוע ולחפש איזושהי הסחת דעת כמו פעילות גופנית.
כמו כן, הימנעו ככל האפשר מקנייה וצמצמו צריכת מזונות עם תוספת סוכרים (ממתקים, עוגיות, מאפים), חטיפים וחטיפים מלוחים. בנוסף, הם מכילים שומני הידרוגן או טראנס המשנים את המיקרוביוטה של המעיים ומפחיתים את מספר המינים המועילים.
מצב רוח ותזונה
לבסוף, חוקרים ערכו מחקרים על אנשים שאובחנו עם דיכאון וחרדה כדי לקבוע איזו תזונה היא המתאימה ביותר לשיפור התסמינים. למרות שאין דיאטה אחת מועילה יותר מאחרת, שניהם מסכימים שהבסיס של דיאטות אלו צריך להיות פירות, ירקות וירקות. הם מקור לאשלגן ומגנזיום, המעוררים נוירוטרנסמיטורים אחרים כגון GABA, שתפקידם מרגיע.
רכיבי תזונה חיוניים נוספים הם אומגה 3 הנמצאת בדגים שמנים (סלמון, טונה, סרדינים, בורי וכו') ואגוזים. כמו כן, ויטמינים נוגדי חמצון כגון C ו-E. חומרים מזינים אלו מסייעים בהפחתת מצבי רוח, עייפות ונדודי שינה, מכיוון שהם אנטי דלקתיים.
לסיכום, כולנו בשלב מסוים בחיינו נחווה חרדה מדי פעם, והאוכל יכול לעזור לנו. עם זאת, אם זה נמשך לאורך זמן, עדיף לשלב את זה עם טכניקות הרפיה ומעקב עם פסיכולוג שיספק לנו כמה כלים לנהל את זה.
