מה גורם לך להרגיש כמו אמא?
אם נסתכל אחורה על החוויות שלנו עם האמהות, רבים מאיתנו יכולים להצביע על הפעם הראשונה שהרגשנו כמו אמא. הרגע המדויק הזה שונה וייחודי עבור כל אישה, אבל הוא תמיד מיוחד.
אולי זה היה מיד כשראית את בדיקת ההריון החיובית. או אולי זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשת את הקטן שלך בועט או החזקת אותו או אותה בזרועותיך בפעם הראשונה.
מה גורם לך להרגיש כמו אמא?
היום, אני רוצה לחלוק את החוויה האישית שלי. אני רוצה לדבר על אותם זמנים שבהם אני מרגישה כמו אמא... שבהן אני נזכרת פתאום בזכות ובאחריות האדירה הזו שאני נושאת. לא משנה מתי זה יקרה לך, אני בטוח שתוכל להתייחס לנקודות הבאות.
כשהבחנתי בילד שלי גדל בתוכי
בכל פעם הסתכלתי על בטני הגדלה והרהרתי בנס שהתרחש בפנים. או כשהרגשתי את הבעיטות שלו בתוכי, מתחילות ברפרופים עדינים שעם הזמן נעשו כל כך חזקים שהחזיקו אותי ער בלילה...
או אולי זה היה כשמצאתי את עצמי פנים אל פנים עם הקטן שלי בפעם הראשונה, מערסל אותו בזרועותיי. אז ידעתי, בפעם הראשונה, שאני אמא של מישהו. כשעורו החם בא במגע עם שלי והקשיב לבכי הזעירים אך העוצמתיים שלו.
אני מרגישה כמו אמא בזמן הנקה
מתי הרגשתי לראשונה כמו אמא? בפעם הראשונה שהנקתי את התינוק שלי, מרגישה מגושמת ומפקפקת בעצמי. האמת היא שזה הרגיש מוזר אבל, יחד עם זאת, זה היה מדהים. והלילות הארוכים האלה שבהם בקושי ישנתי כי התינוק שלי היה צריך אותי... הם היו קשים, אבל לא הייתי מחליף אותם בשביל שום דבר בעולם.
כשהלב שלי נשבר
אני גם מרגישה כמו אמא בכל פעם שהלב שלי נשבר לאלף רסיסים. זה נשבר ואז זה חוזר ביחד, פעם אחר פעם. למה? בגלל הפחדים והדאגות שלי, בשילוב עם האהבה העצומה שאני מרגיש לילד שלי.
הלילות האלה שבהם אני בוכה את עצמי לישון, אני ללא ספק מרגישה כמו אמא. איזו הרגשה פראית כשאתה נכה מספק עצמי. אני תוהה אם אני עושה דברים כמו שצריך, או אם, בדרך כלשהי, אני מכשיל את הקטן שלי. ואני דואגת ליום שבו הילד שלי ילך להתמודד עם העולם בלעדיי.
אני מרגישה כמו אמא כשהילד שלי צריך אותי
כשהקטן שלי צריך אותי כדי לסרק את שיערו, לקשור לו את הנעליים או להחליף לו חיתול, אני מרגישה כמו אמא. או כשהוא רק צריך שאשכב לידו במיטה שלו או אקח אותו לשירותים באמצע הלילה. וכמובן, כשאני מנקה להקיא ומודד לו את החום, אני מרגישה כמו אמא.
כשאני מגישה ארוחות, משחקת קלפים או יוצאת להרפתקאות... כשהילד שלי בא אלי לעשות משהו, או סתם לשאול מה יש לארוחת צהריים. לפעמים אני מסתכלת עליו, בפניו הקטנות ובחיוך הענק שלו, ואני יודעת שבטח עשיתי משהו נכון.
כשאני צריך לבטל תוכניות
להיות אמא פירושה שדברים לא תמיד הולכים כמו שאני חושב שהם יתנהלו. למשל, כשאני צריכה לדחות הזמנות בגלל שהייתי כל כך בהריון. או כשאני צריכה לבטל תוכניות ברגע האחרון כי הילד שלי ירד עם חום. ומה לגבי הפעמים האלה שאני צריכה להיות אותה אמא כי אני בוחרת לתעדף את השגרה של הילד שלי? כן, אני בהחלט מרגישה כמו אמא בימים ההם.
אני גם מרגישה כמו אמא כשאני מרגישה את האהבה הבלתי מותנית של הילד שלי
אני מרגישה את האהבה הבלתי מותנית של הילד שלי בכל פעם שהוא מחבק אותי או ממלא אותי בנשיקות. כשאני היחיד שיכול לייבש את הדמעות שלו או להרגיע את הצרחות שלו. וכשהוא סולח על החסרונות שלי ואומר לי שאני האמא הכי טובה אי פעם.
להיות ולהרגיש כמו אמא...
להיות אמא, ללא ספק, הפכה אותי לגרסה הטובה ביותר של עצמי. הילד שלי לימד אותי לאהוב בלב פתוח ולבחור לראות את הטוב שבאנשים. להיות שמח גם בימים הכי כאוטיים - שהם כמובן רוב הימים.
מה שכן, להיות אמא לימדה אותי לסלוח, לעבוד קשה, להיות חמלה, ידידותית, סבלנית, ובעיקר... להיות צנועה.
טיפול באדם אחר לימד אותי מה זה אומר להיות באמת לא אנוכית. ויצירת משפחה עם בן זוגי והטיפול בבנו יחד הראו לי את המשמעות האמיתית של אהבה. עכשיו אני יודע שאהבה גדולה מכל דבר אחר.
אז, אם תשאל אותי: "מתי הרגשת בפעם הראשונה כמו אמא?", הייתי אומר: "מיליון פעמים." יש כל כך הרבה רגעים - הפרטים הקטנים ביותר ואבני הדרך הגדולות ביותר. ופתאום, אני נתקף בגל הכותרת הזה של רגשות שאני זולתו של מישהו.
עם זאת, אם הייתי צריך לצמצם את זה לכמה בודדים, הייתי אומר...
- כשהילד שלי נולד, ואני הייתי עד לנס החיים בפעם הראשונה.
- היום שבו הילד שלי ביטא לראשונה את המילה "אמא".
- בכל פעם שאני חווה את מה שרק אמא יכולה: כוח משולב עם תשישות, תסכול מהול ברגש, פחד מעורבב עם ביטחון מוחלט.
הצירוף הזה של רגשות לא מתרחש כל יום. למעשה, חלק מהימים עוברים בצורה חלקה למדי. אבל בכל פעם שיש לי אחד מהימים האלה, התחושה שאני אמא מתחזקת הרבה יותר. יש לי לב של אמא ותמיד אהיה מוכנה ומוכנה לתת לילד שלי את כל כולי... להגן, לשרת ובעיקר לתת את כל האהבה שיש לי להציע.
אז מה איתך? מתי הרגשת אמא בפעם הראשונה?
