איך זה מועיל לילדך להאמין שרצונותיו יתגשמו?
אם משהו מאפיין את הילדות, זו תקווה, תמימות ואמונה. לילדים יש מוח טהור ודמיון מפותח, ומבחינתם הכל אפשרי. אז האם טוב להם להאמין שרצונותיהם יתגשמו?
מקובל לצפות בילדים צעירים משאלה לפני שהם מכבים את הנרות על עוגת יום ההולדת שלהם, כשהם זורקים כסף לבאר או לבריכה, או פשוט שוכבים במיטתם לפני שהם הולכים לישון. ומלבד זאת, הם מבקשים בשכנוע מוחלט שרצונותיהם יתגשמו.
לנו, המבוגרים, הפעולות האלה מתוקות, אבל תמימות, כי, כמובן, כבר פיתחנו חשיבה הגיונית. עם זאת, בכך איבדנו גם הרבה מהביטחון שיש לילדים בעצמם ובעולם. אז בואו נעזור לילדינו לנצל את הפוטנציאל הזה כדי לפתח את תכונות האישיות החיוביות ביותר שלהם.
הערכה עצמית ואופטימיות
למרות חוסר הרציונליות של האמונה, להיות בטוחים שרצונותינו עומדים להתגשם משפרת שתיים מהתכונות החשובות ביותר המודגשות על ידי הפסיכולוגיה החיובית: הערכה עצמית ואופטימיות. הידיעה שמה שאתה רוצה שיקרה , מרמזת על אמון שיש לך את כל מה שאתה צריך כדי להשיג אותו, ושהעולם מלא באפשרויות.
הוכח בהרחבה שאנשים בעלי שני המאפיינים הללו מאושרים ומצליחים יותר. הם מתמודדים עם החיים בחיוניות ובנחישות רבה יותר, ומסוגלים לנהל כישלון בצורה פרודוקטיבית יותר. אמון הוא המנוע שמניע אותנו לעבוד למען החלומות שלנו.
אמון הוא המנוע
בואו ניקח דוגמה. זו תחילתה של שנת הלימודים ולשני ילדים יש את אותו הרצון: לזכות במדליה בתחרות התעמלות. שניהם מסוגלים ומתאימים באותה מידה, אבל אחד מהם מאמין בתוקף שהמשאלה שלהם תתגשם והשני לא. האמונה שלהם תוביל אותם לפעול בדרכים שונות מאוד ולהשיג תוצאות שונות מאוד.
אם הם לא יעברו את המבחנים כדי להיכנס לצוות, הראשון ימשיך לעבוד כדי לשפר את כישוריו וימשיך. השני, לעומת זאת, יוותר וישתכנע שהם לא מתאימים לספורט הזה. או שהם אפילו מרגישים שהחיים לא הוגנים ושהם לא יכולים לעשות שום דבר בנידון.
או, בתרחיש אחר, בואו נדמיין ששניהם התקבלו לנבחרת. עמדותיהם בהתאמה ימשיכו להשפיע על התנהגותם ומעשיהם. הילד הראשון ישתתף באימון בתשוקה ובהתלהבות. עבורם זו תהיה פעילות מהנה שמקרבת אותם להשגת משהו שהם כבר יודעים שהם ישיגו.
הילד השני, לעומת זאת, עלול להיות המום מלחץ וחוסר ביטחון, ולחוש את הכאב של לא מספיק טוב לצוות.
עכשיו, בואו נדמיין שהם בעצם מתחרים, אבל שאף אחד מהם לא משיג את הפרס לו קיוו. בעוד שהילד השני ירגיש משותק מהכישלון, השני ימצא את המוטיבציה הדרושה לו ללמוד מכישלונותיו ולהמשיך.
אז, בסוף השנה, הילד שהמשיך לסמוך על היכולות שלו כנראה ישיג את הפרס. בינתיים, ייתכן שהאחר הוציא את עצמו מהספורט לחלוטין, או יכול פשוט לתרגל אותו עם פחות תקווה ויותר פחד.
משאלות אכן מתגשמות
מי שהאמין שמשאלתו תתגשם ראה אותה מתגשמת. אבל לא בגלל שהם ביקשו את זה כשהם כיבו את הנרות האלה על העוגה. זה היה בגלל שהשכנוע שלהם הוביל אותם להאמין ביכולות שלהם ולחפש וליצור את ההזדמנויות.
הצלחה זו גם תאשר את אמונתם שהם מסוגלים להשיג את כל מה שהם מתכוונים לעשות. הם ירגישו שהעולם הזה הוא מקום אדיב ואמין, ושרצונותיהם באמת יכולים להתגשם. זה ייתן להם תחושה של שליטה על החיים שלהם החיונית לבריאות רגשית טובה.
מצד שני, הילד שלא השיג את מטרתו ישמר את הרעיון הראשוני שלו שאין לו מספיק תכונות ושאין לו שליטה על מה שקורה. כתוצאה מכך, הם יפתחו גישה תבוסתנית וקונפורמית שתיצור תחושות של אומללות וחוסר אונים.
ההבדל בין הצלחה לכישלון טמון לרוב ביכולת שלנו להאמין שההישג נמצא בהישג ידנו. לכן, אם ילדכם מביע משאלות, אז האכילו את הרשעה שלו.
עודדו אותם להאמין, לבטוח בעצמם ולהתמודד עם החיים באופטימיות. עם השנים, לא כל החלומות יתגשמו, אבל התמודדות עם אכזבה עם הערכה עצמית חזקה ואופטימיות שורשית תעזור לילדכם להצליח.