כשהיד הקטנטנה של התינוק שלך תופסת לך את האצבע?

ומאפשרות לתינוקות שלהן ללחוץ את האצבע של אמא
זה נפוץ מאוד שאמהות אוחזות ביד הקטן שלהן בזמן הנקה, ומאפשרות לתינוקות שלהן ללחוץ את האצבע של אמא.

הרבה פעמים אומרים שהדברים הקטנים בחיים הם החשובים ביותר. ולהורים, אחד הרגעים הקסומים והבלתי נשכחים הוא כאשר התינוק הנולד שלך תופס את האצבע שלך בפעם הראשונה, לוחץ אותה בחוזקה בידם הקטנטנה.

ילדות נמדדת לפי צלילים וריחות ומראות...

-ג'ון בט'מן-

אנחנו שבויים לנצח - עד סוף חיינו - במחווה האינסטינקטיבית הזו. זו ההתחלה שאף הורה לא יכול לשכוח. זה מעורר רגשות ומכה בתוכנו לנצח.

זה כאילו התינוק שלנו מזהה אותנו כחלק מהחיים שלו, אומר "עכשיו יש לי אותך, עכשיו את אמא שלי, עכשיו אתה אבא שלי".

וכל מה שאנחנו יכולים לעשות זה להיכנע לראיות: הקשר נוצר והוא לעולם לא יכול להישבר...

פעם הייתה יד קטנה...

פעם, כוח, חיים ופחד היו כלולים ביד קטנה שחיפשה מפלט.

כל מה שהיינו צריכים לעשות הוא להניח את האצבע בכף ידו של תינוקנו שזה עתה נולד כדי שייאחז בו באופן מיידי, מיד, צורך להרגיע אותו ולהרגיש בטוח.

אנחנו חלק מהם, והיצורים הקטנטנים האלה הם חלק מאיתנו...

רפלקס האחיזה אצל תינוקות

שום ערך רגשי לא יכול להילקח מהמחווה הזו כשאנחנו אומרים שהמעשה הזה הוא תגובה לרפלקס טבעי. זה אינסטינקט שירש מאבותינו.

דרך התגובה המהירה הזו שגורמת לילודים שלנו להיצמד לכל דבר שנוגע בידיהם, התינוקות שלנו מרגישים בטוחים ובטוחים.

למעשה, הם תופסים כל כך חזק שאנחנו יכולים אפילו להרים אותם ולהרים אותם בזמן שהם עדיין אוחזים באצבעותינו.

  • זה טבעי, וזה משהו שהרופאים עצמם חוקרים בילודים יחד עם הרפלקסים האחרים שלהם, שהם ללא ספק הכרחיים להתפתחותם הנכונה.
  • למעשה, הרפלקסים הללו נעלמים עד מהרה כאשר מוחו של התינוק מתבגר על מנת לאפשר לו לתמרן ולתפוס דברים בכוונה ובדיוק רב יותר.

מומלץ להחזיק את היד הקטן במהלך החודשים הראשונים הללו

זה נפוץ מאוד שאמהות אוחזות ביד הקטן שלהן בזמן הנקה, ומאפשרות לתינוקות שלהן ללחוץ את האצבע של אמא.

במהלך החודשים הראשונים לחייהם, מקובל להבחין כי אגרופים קפוצים לתינוקות תמיד.

עם זאת, עם הזמן, אתה תבחין בשינויים מדהימים. לדוגמה, התינוק שלך כבר לא לוחץ חזק, או שהוא עלול אפילו לנער או לנענע את האצבעות שלך כשאתה מציע אותן.

ככל שהגירוי הזה נמשך, ההרגל היפה הזה של לתפוס את ידיו של תינוקנו וללטף אותם בזמן שאנו מניקים או כאשר אנו רוחצים אותם, ללא ספק, יגרום להם לבצע קפיצות בגרות מדהימות התורמות להתפתחותם הנכונה.

בחודש השמיני, תינוקות כבר מודעים לידיים שלהם

פעם הייתה יד קטנטנה
פעם הייתה יד קטנטנה.

הודות לאותו תיאום עין-יד מתוחכם, תשימו לב שעד החודש השמיני או התשיעי, תינוקכם כבר לא יעזוב את ידיו במנוחה.

זה כאשר התינוקות שלנו מתחילים למשוך לנו בשיער ופתאום רוצים לתפוס כל דבר וכל מה שעובר להם לנגד עיניהם ומושך את תשומת לבם.

בשלב זה, הם כבר לא מוצאים הנאה פשוט להחזיק דברים. הם אוהבים דברים שעושים רעש.

הם אוהבים שאמא או אבא מושיטים את ידיהם בזמן שהם מתקשרים איתם, שרים להם, לוחשים להם...

זו תקופה יוצאת דופן שבה הילד קליט להרבה מאוד גירויים ושבה, בקרוב מאוד, הוא ישכלל עוד יותר את מנגנון הצבת שלו - חיבור האגודל והאצבע המורה על מנת לפתח מיומנויות מוטוריות עדינות יותר.

הידיים שלנו הן נתיב לרגשות שלנו, סוג של שפה קסומה

מרגישים את ידו של בן הזוג שלנו מציע תמיכה, חיבה, הבנה, אהבה... לוקחים את ידם של סבא וסבתא שלנו בידנו כדי לעזור להם ללכת או בזמן שאנחנו מדברים איתם כדי להראות להם שאנחנו קרובים...

כל זה מעניק שורה של רגשות חיוביים המחזקים קשרים ובונים מערכות יחסים משמעותיות, כמו גם תחושת אנושיות שבה אנו מזהים ודואגים אחד לשני.

הדרך הטובה ביותר לעשות לילדים טובים היא לשמח אותם

-אוסקר ויילד-

לגעת זה להרגיש. לגעת באנשים שחשובים לנו זה לאמת אותם באמצעות חיבה וכן להכיר בהם כיצורים מיוחדים בליבנו.

לכן, לעולם אל לנו להזניח את החשיבות של הדגשת השפה הזו עם ילדינו.

מה שהתחיל כסיפור של קסם ואהבה עצומה כשהרגשת לראשונה את היד הקטנטנה שאוחזת באצבעך בכל כך הרבה כוח לא יכול להסתיים שם.

זו רק ההתחלה של מה שצריך להיות סיפור ארוך של ליטופים, תשומת לב, משחקים, היפוך דפי ספר, הליכה יד ביד...

ללא ספק, נהנה ונעריך את הרגעים הללו. לרגעים האלה אין מחיר.

פופולריים