דומיננטיות וכניעה בבריונות בבית הספר

במצבים של בריונות בבית הספר מתפתחת מערכת יחסים של דומיננטיות וכניעה בין התוקף לקורבן
במצבים של בריונות בבית הספר מתפתחת מערכת יחסים של דומיננטיות וכניעה בין התוקף לקורבן.
במצבים של בריונות בבית הספר מתפתחת מערכת יחסים של דומיננטיות וכניעה בין התוקף לקורבן. במאמר הבא נרחיב על הבעיה החמורה הזו.

הדינמיקה של הדומיננטיות והכניעה בהקשר של בריונות בבית הספר מסבירה בצורה מושלמת את חוסר האיזון הקיים בין בריונים לקורבנותיהם. זהו מרכיב מרכזי בבואו לקבוע האם אפיזודה של אלימות בין תלמידים יכולה להיחשב כבריונות או לא.

לכן, בכל פעם שמתרחשת בריונות בבית הספר, הקורבנות מרגישים חלשים, חסרי הגנה ופגיעים. במקביל, התוקפים שלהם מרגישים חזקים וחזקים.

"בריונים בבתי ספר שומרים על דפוס של דומיננטיות, דיכוי והתעללות, ומכניעים את קורבנותיהם לפחד ולבידוד.

דינמיקה של דומיננטיות וכניעה בהקשר של בריונות בבית הספר

חוסר איזון של כוח פיזי, חברתי או פסיכולוגי בין הקורבן לתוקפן הוא גורם מכריע בפרק של בריונות בבית הספר. במילים אחרות, הקורבן לא נמצא באותם תנאים כדי להיות מסוגל להגן על עצמו מפני התקפות מתמשכות. זה מצב של אי שוויון וחוסר הגנה מצד הקורבן .

אנו יכולים להסביר זאת במונחים של תכנית של דומיננטיות וכניעה. כאן, הבריון מייחס לקורבן שלו שורה של מאפיינים, כגון:

  • חולשה.
  • יכולות חברתיות מועטות.
  • האשמה בחולשות שלו או שלה.

ובמקביל, הקורבן מייחס לתוקפן שלו את המאפיינים הבאים:

  • יהירות.
  • יכולות חברתיות בשפע.
  • כוח.
  • אי פגיעות.
דינמיקה של דומיננטיות וכניעה בהקשר של בריונות בבית הספר
דינמיקה של דומיננטיות וכניעה בהקשר של בריונות בבית הספר.

הדבר מאפשר לשמור על אי הבנה מסוימת בנוגע לפגיעות הקורבן ולחסינותו של התוקף, המאפשרת את המשך ההתעללות. עם זאת, תופעת הבריונות אינה מורכבת מקשר דו-צדדי, אלא מקשר משולש. במילים אחרות, שלושה צדדים שונים משתתפים בדינמיקה:

  • קורבנות.
  • תוקפנים.
  • עדים.

במובן זה, כל שלושת הפרטים או הקבוצות מקיימים אינטראקציה זה עם זה בצורה חיובית או שלילית. קוד שתיקה וגינוי פומבי של כל מטומטם או מודיע שומרים על מערכת יחסים משולשת זו.

מערכות היחסים המתפתחות במסגרת תכנית הדומיננטיות והכניעה

במסגרת תכנית הדומיננטיות והכניעה בהקשר של בריונות בבית הספר יוצרת את מערכות היחסים הבאות:

  • קורבן-תוקפן. בין שני הפרטים הללו מתפתחת מערכת יחסים של דומיננטיות וכניעה.
  • עד-קורבן. מערכת יחסים זו מתפתחת כאשר הצופים שוברים את חוסר איזון הכוחות הקיים כאשר מתרחשת בריונות. במקרה זה, עדים פועלים להגנת הקורבן, ודוחים את האלימות שהתוקף ושותפיו מפעילים.
  • עד-תוקפן. במקרה זה, נוצר קשר רעיל ושלילי בין שני הגורמים הללו. הסיבה לכך היא שבדרך זו או אחרת, העדים תומכים בחוסר איזון הכוחות. לכן, חברים לכיתה מקבלים אחד מהתפקידים הבאים:
    • מחזקים: על ידי שמירה על שתיקה ותגובה פסיבית למצב, הם מביעים את הסכמתם ומחזקים את מעשיו של הבריון.
    • עוזרים: כאשר עדים ותוקפים מתכנסים ומבצעים פעולות פוגעניות ופוגעניות כלפי הקורבן.

תפקידם של בתי הספר בתכנית הדומיננטיות והכניעה

פעמים רבות, בתי ספר ומחנכים עושים טעויות מסוימות כאשר מדובר בהתמודדות עם בריונות בבית הספר:

  • מזעור המשמעות של תופעת הבריונות בבית הספר.
  • שמירה על גישה פסיבית בכל הנוגע לבריונות ומניעתה.
  • לא להוציא לפועל תוכניות המקדמות כבוד ותומכות במגוון.
  • לא עושה מאמץ לעודד אקלים של שלום ושיתוף פעולה בתוך הכיתה.

האמת היא שבתי ספר יכולים למנוע מהדינמיקה של דומיננטיות וכניעה בקרב תלמידים להתפתח. לשם כך, עליהם להתרחק מתודולוגיות הוראה מסורתיות ולכוון את עיניהם לגישות חדשניות יותר. כתוצאה מכך, לא רק שהם יפתחו כישורים אקדמיים, הם גם יחנכו ילדים לחינוך רגשי.

לפיכך, מערכת החינוך נושאת באחריות לפיתוח הערכים הבאים בקרב ציבור התלמידים:

  • אמפתיה.
  • שליטה עצמית.
  • קבלת החלטות אחראית.
  • החלטיות.
  • יכולות חברתיות ותקשורת.
  • פתרון בעיות באמצעות משא ומתן וגישור.

"חינוך הוא החיסון לאלימות".

- בנג'מין פרנקלין -

פופולריים