פיתוח מודעות מרחבית אצל ילדים

התפתחות המודעות המרחבית אצל ילדים נותנת את מיקומם בסביבה בה הם חיים ואת למידתם
התפתחות המודעות המרחבית אצל ילדים נותנת את מיקומם בסביבה בה הם חיים ואת למידתם.
התפתחות המודעות המרחבית אצל ילדים נותנת את מיקומם בסביבה בה הם חיים ואת למידתם.

התפתחות המודעות המרחבית אצל ילדים נותנת את מיקומם בסביבה בה הם נמצאים ואת למידתם בבית הספר ובחיים. בהתאם לגילם, היכולת לבסס אזכורים אלו תשתפר.

ככל שמושג המרחב מתפתח, הילד מתחיל לגבש את הרעיון של הגוף שלו, של ערכת הגוף שלו. זה אומר שהם מרכיבים דימוי נפשי של הגוף שלהם ביחס לסביבה. מתוך ייצוג זה, הידע על העולם יתפתח.

בהתחלה, לקטנטן יהיה גוף משלו כאסמכתא, ולאט לאט הם יגיעו להפשטות המחשבה של המבוגרים.

פיתוח מודעות מרחבית אצל ילדים

מושג המרחב אצל ילדים מתפתח במקביל לשאר החשיבה שלהם.

עד שנתיים

  • מושג המרחב מצטמצם לאפשרויות שיש להם לזוז. החלל הוא מה שהם רואים.
  • יש להם גוף משלהם בתור ההתייחסות העיקרית שלהם.
  • למרות שהם תופסים יחסים מרחביים בין דברים, הם עדיין לא יכולים להפנים אותם. לכן, מבחינתם, הדברים "נעלמים" כשהם אינם נוכחים במרחב הוויזואלי שלהם.

2 עד 6 שנים

  • ילדים מפתחים רעיון עדיין מוגבל של מרחב. הם מבינים את המרחב הספציפי של ביתם, זה של קרובי משפחה שאותם הם מבקרים לעתים קרובות, ושל בית הספר שלהם. הם מרחבים איתם יש להם יחסים רגשיים. המרחב שלהם הוא "כאן".
  • הם מבינים יחסים מרחביים פשוטים: מלמעלה למטה, מלפנים מאחור, למשל. מערכות יחסים אלו מהוות יסוד לאבולוציה של מודעות מרחבית אצל ילדים.
  • מושג המרחק שלהם הוא מאוד ייחודי. מבחינתם, המרחק בין שני אובייקטים מתקצר אם אובייקט שלישי מוכנס ביניהם.
  • הם אינם מצליחים להקיף את הרעיון של שכונה, עיר או מדינה. אולי ישנן את שם העיר או המדינה בה הם גרים, אבל זה יהיה עבורם רק תווית ללא תוכן.

"בהתחלה, לקטנטנים יהיה אסמכתא הגוף שלהם, ולאט לאט הם יגיעו להפשטות המחשבה של מבוגרים"

מגיל 6 עד 11 שנים

  • יכולת הלוקליזציה שלהם מתקדמת. לאט לאט הם משתחררים מהאגוצנטריות שלהם, המאפשרת התקדמות של התבוננות אובייקטיבית. הם מסוגלים לתפוס מקום למרות שלא היו איתו במגע קודם. הם מבינים את ה"מעבר", בהתייחסו למקומות לא ידועים.
  • לאט לאט הם רוכשים את הרעיון של מדיום מקומי ולאומי. מושג המרחב שלהם מתרחב.
  • בעזרת התבוננות אובייקטיבית, הם מסוגלים לנתח ולייצג את המרחב. לדוגמה, הם יכולים לצייר שורה של עצים עם פרספקטיבה. הגדול ביותר ייצג את הקרוב ביותר, הקטן את הרחוק. השינויים בגודל יראו את הרעיון שלהם לגבי מרחקים מרחביים.
  • הם רוכשים את הרעיון של מרחב גיאוגרפי. הם מסוגלים לאתר מקום ידוע במפה ולהבין מה מפה מייצגת.
  • ככל שהם גדלים, מושג המרחב שלהם מתגבש. הם מצליחים להתמצא ולא ללכת לאיבוד באמצעות הפניות חיצוניות, כמו בניין או שלט בדרכם, למשל.

מגיל 12 שנים

  • גיל ההתבגרות הוא שלב של שינויים חשובים, לא רק פיזיים, אלא גם רעיוניים. חשיבה של מתבגרים נעה עם הפשטות ולא עוד עם דימויים של דברים מוחשיים. מושג המרחב שלהם כבר אינו תלוי בקונקרטי, אלא בהמשגות.
  • מושג המרחב משלים את התפתחותו ומאפשר ייצוגים נפשיים של ממדים שאינם ניתנים לאימות עם איברי החישה. ילדים מצליחים להבין מושגים אסטרונומיים, כמו המרחקים בין כוכבי לכת או כוכבים.

כיצד לקדם את פיתוח המודעות המרחבית אצל ילדים

פיתוח מודעות מרחבית אצל ילדים
פיתוח מודעות מרחבית אצל ילדים.

הפסיכופדגוגיה מאשרת שפיתוח מושג המרחב אצל ילדים גורם ללמידה באופן כללי. יש לזה השפעה ישירה מאוד על אוריינות ומתמטיקה.

לכן, חשוב שהורים ומורים יהפכו למנחים על מנת לעורר ולקדם התפתחות זו.

התהליך

בגיל הרך צריך לעבוד על "המרחב החי" באמצעות התנסות ישירה. חשוב לאפשר לילדים לחקור את המרחבים הפיזיים שבהם הם נמצאים. זה כרוך לתת להם לזחול, לשבת על הקרקע ולהסתובב.

אתה גם צריך להציע לילד משחקים שבהם מעוררים את המושגים של ימין-שמאל, קדמי-אחור, לפני-אחרי, למעלה-למטה, מבפנים-חוץ, קרוב-רחוק והתחלה-סוף.

טיולים, טיולים וסיורים הם הזדמנויות מצוינות לקדם את הפיתוח של רעיון החלל.

למרות שהפסיכופדגוגיה מציגה הכללות שניתן לקחת כפרמטרים, אסור לנו לשכוח שכל ילד מהווה מקרה אינדיבידואלי וככה צריך להתייחס אליהן.

פופולריים