הילד שלי לא מדבר אבל מבין הכל

לפני שנבהל בגלל שילדך לא מדבר
לפני שנבהל בגלל שילדך לא מדבר, עליך לשים לב לסימנים מסוימים הנוגעים להתפתחות השפה שלו.
לפני שנבהל בגלל שילדך לא מדבר, עליך לשים לב לסימנים מסוימים הנוגעים להתפתחות השפה שלו.

לכל ילד יש את קצב ההתבגרות והלמידה שלו. זו הסיבה שאחד הולך או מדבר מוקדם יותר מהאחר, אבל בדרך כלל, שניהם בסופו של דבר עושים זאת בזמן הצפוי. עם זאת, כאשר תחילתה של אבן דרך התפתחותית מתעכבת, חרדה ודאגה של ההורים צצים על פני השטח. אחת הדוגמאות המובהקות היא התפתחות השפה. כשהילד שלך לא מדבר ברגע שציפית, כל הסביבה שלך מפעילה אזעקות. וכאילו זה לא מספיק, הפצצת המידע שאתה מוצא באינטרנט מרחיקה אותך יותר ויותר מהתשובה לשאלתך העיקרית: האם עלי לדאוג בקשר לזה?

כעת, יש להתייחס לשאלה זו מנקודת מבט מונעת. כלומר, חשוב לטפל בה בהקדם האפשרי ולא לדאוג יתר על המידה. מסיבה זו, הכנו מאמר זה כדי לעזור לך לפתור את הספקות שלך.

הבן שלך לא מדבר אבל מבין הכל

כפי שדיברנו קודם, למרות שכל ילד מתבגר בקצב שלו, להנחיות ההתפתחותיות או לאבני הדרך השונות יש גיל של השלמה שנקבע באמצעות מחקרים מדעיים.

ילדים מתבגרים כל הזמן והדבר החשוב ביותר הוא לראות שהם מתקדמים בהישגיהם ככל שהזמן עובר. הן בתחום השפה והתקשורת, כמו גם בנושאים נוספים הקשורים להתפתחותם.

למרות שכל מצב יוצא דופן מצריך אישור של איש מקצוע מוסמך, אלו כמה היבטים שכדאי לקחת בחשבון לגבי התפתחות הדיבור של ילדכם.

השנה הראשונה לחיים: מפטפטת למילים ראשונות

במהלך השנה הראשונה לחיים, הצורה האופיינית לתקשורת בעל פה היא קשקוש. זה מורכב מצלילים פשוטים, שהופכים מורכבים יותר בהדרגה עד שהם מגיעים להברות החוזרות על עצמן, כגון "מה-מה-מה".

עד גיל 12 חודשים, הילד בדרך כלל מבטא מילה בודדת, למרות שאולי לא מבטאים אותה בצורה מושלמת.

הדבר החשוב ביותר בשלב הזה הוא שהקטן נוטה לחקות את הקולות שהוריהם משמיעים כשהם מדברים.

השנה השנייה לחיים: ממילים לביטויים

בין 12 ל-15 חודשים, התינוק אמור להיות מסוגל להבין הוראות פשוטות. למשל, הביאו לנו את הצעצוע האהוב עליכם. אבל זה לא אומר שהם מסוגלים להביע רעיון דומה.

כאשר מדובר בילד שאינו מדבר
כאשר מדובר בילד שאינו מדבר, ההשקפה עשויה להיראות מרתיעה.

חלק מהסימנים אצל ילד שעשויים לשמש אזעקה בשלב זה הם אלה:

  • הם לא נבהלים או מופתעים מהרעשים הסמוכים, ממש כאילו לא שמעו אותם.
  • הילד לא פולט קולות, אפילו לא כדי לחזור על מה שמבוגרים אומרים.
  • הם אף פעם לא מגיבים לשמם כשקוראים להם.
  • אין להם שום כוונה לתקשר עם המטפלים שלהם, לא לבקש משהו ולא לחלוק איתם רגש.

כי הוא לא מדבר

הסיבות לכך שילד לא מדבר יכולות להשתנות מאוד ולפעמים הן הרבה יותר מורכבות ממה שאנו מאמינים. לאחר מכן, נדגיש את הרלוונטיים ביותר:

  • שינויים בפה או בחך
  • הפרעות שמיעה
  • עיכובים ברכישת דפוסי התבגרות (כולל שפה)
  • הפרעת התפתחות שפה
  • הפרעת הספקטרום האוטיסטי
  • אבל, קונפליקטים משפחתיים או מצבי לחץ אחרים (פרידות, מהלכים, לידת אח, מות אדם אהוב)

כאשר מתמודדים עם ילד שלא מדבר מתי שצריך, חשוב להתייעץ עם רופא ילדים או רופא משפחה, על מנת לפתור כל ספק. במקרה בו חשדות ההורים נכונים, איש המקצוע יבקש מבעוד מועד את ההערכה הנראית להם נחוצה.

המלצות למעקב אחר התפתחות הדיבור של ילדכם

במהלך שנות החיים הראשונות, נוכחות ההורים וסביבה תומכת הם גורמי מפתח להתפתחות ולמידה. לכן, חשוב לבלות זמן עם ילדים ולקדם משחק המותאם לגיל.

כמה מההרגלים החיוביים לגירוי השפה של ילדים הם הבאים:

  • דבר איתם: חשוב ללמד אותם איך קוראים לאובייקטים שונים כדי שישלבו אותם בשפה שלהם. עשו זאת בצורה ברורה ולאט כדי שיוכלו להבין ולהפנים אוצר מילים.
  • שיתוף חוויות: חוויות מהוות הזמנה לילדים להביע את עצמם וגם לדיאלוג בין שני אנשים.
  • שימוש במוזיקה וקריאת סיפורים: זה עוזר ללמוד שפה מדוברת וכתובה. טוב לנצל את השינויים בטון הדיבור בהתאם לסיטואציה, כמו בסיפור.
  • בצע תרגילי גירוי גופני: לדוגמה, נשיפה כדי ללוות את תנועתיות הפה או תרגול מילים מסוימות כדי שילמדו להניח את הלשון על החך.

נקודה חשובה נוספת היא התבוננות בהתנהגות ההורים, שכן לפעמים ילדים לא מדברים כי אין להם הזדמנות לעשות זאת. הורים רבים מתרגלים לפרש את האותות של ילדיהם ולצפות את בקשותיהם. זה מעכב את הילד, שכן ביטוי עצמי מיותר.

ישנם גם מקרים שבהם בכל פעם שהילד מדבר, הם מתוקנים. כתוצאה מכך, ילדים רבים בוחרים לשתוק או פשוט להצביע. כשזה קורה, אתה צריך לשנות את הדרך שבה אתה מתייחס לזה. לדוגמה, במקום לומר "זה לא נייר, זה עיפרון", עדיף לומר "אה, אתה רוצה את העיפרון?".

אם הילד שלך עדיין לא מדבר...

כאשר מדובר בילד שאינו מדבר, ההשקפה עשויה להיראות מרתיעה. הדבר החשוב ביותר הוא להתייעץ עם מומחה בזמן ולעקוב אחר תהליך הלמידה של ילדכם.

מתן כבוד לזמנו של כל ילד מרמז גם על קשב או רגישות לצרכיו. עם זאת בחשבון, עמידה בבדיקות רפואיות שגרתיות היא גורם מפתח במעקב אחר הגדילה וההתבגרות של הילד הקטן שלך.

פופולריים